אל יתייאש כשנראה לו כאילו הוא רחוק מה' – קונטרס להתענג

נסיונות בעבודת השם – קונטרס להתענג

"… מוחי קודח בכל מיני מחשבות והבלי העולם הזה, גם דאגות פרנסה אינם חסרים, אני מרגיש רחוק מה' כי הרי למה ליבי מושכני לדברים בטלים ולא לעבודת השם ? … "

א. בעת נסיון אין האדם מרגיש בזה, וסיבת הדבר.
מסופר על מפקד גדול שניהל את צבאו ביד רמה, וידיו רב לו בסודות המדינה איה מקום הסתר של כל המקומות של סוד, וכן על המרגלים שיש להם בכל מקום,
ביום מן הימים נפל בשבי האויב והושיבו אותו בבית האסורים, והתחילו לחקור אותו והפצירו בו לגלות את סודות המדינה, ומשסירב איימו עליו שייסרוהו בכל מיני יסורים שלא יוכל לשאתן, אבל הוא שכבוד המדינה חשוב היה בעיניו, והיה נאמן לו, לא הסכים לגלות את סודות המדינה ולסכן את שלום חבריו ופיקודיו, ומוכן היה לסבול כל מה שייסרוהו, והחוקרים בראותם כי קשה לבו התחיל לענותו מן הקל אל הכבד, והנה המפקד על אף שבתחילת הדרך היה עיקש בדרכו אולם ככל שעבר הזמן נחלש בלבו יותר ויותר עד כי הרגיש כי אינו יכול עוד לשאת את סבלו, וגמר בלבו שימסור את כל מבוקשם והעיקר שישחררוהו חפשי לדרכו, החוקרים ראו את כל הנעשה
וחשבו בליבם שלא יעבור הרבה זמן וייכנע להם.
ויהי ממחרת הגיעו החוקרים בהיותו בטוח שהיום יהיה האות הזה והם יהיו אלו שיביאו שהמפקד ירים את ידיו וימסור לו את כל סודות האויב, אבל בהגיעו אליו ראהו עיקש בדעתו כבתחילה וכל כמה שעינהו לא נשבר לבו בקרבו, החוקרים השתוממו לאשר עיניהם רואות, והמשיכו לענות בעינויים גדולים ועצומים אך המפקד היה איתן בדעתו ולא נשבר, ואז כעבור זמן לא רב נכנסו לבית האסורים לחדרו של המפקד השבוי הסוהרים ויוציאו אותו מבית האסורים וילבשו אותו בבגדיו המתאים למשרתו כמפקד הצבא, ואז נכנס לחדר השר הממונה על הצבא בארצו, וגילה לו עובדא הכי הוה שרצו להעלותך בדרגה שתפקד על כל הצבא, וכדאי לראות אם ראוי אתה לכל הגדולה הזה – כי הרי אתה צריך להיות אחראי להרבה יותר מסודות המדינה ממה שעד עכשיו ומי יודע אם תיפול בשבי האויב ואם תמסור להם את הסודות הרי כולנו אבדנו, ולכן החלטנו שנעמיד אותך בנסיון כאילו אנחנו מצבא האויב ויסרנו אותך בכל מיני יסורים והיות שעמדת בו בגבורה, נברך אותך על תפקידך החדש…
משל למה הדבר דומה כי כששולח הקב"ה לאדם ניסיונות וקשיים וכמה הרפתקאי עדו עליו ונפשו מרגיש כי רחוק הוא מה' יתברך, עליו לדעת כי מנסה אותו ה' לדעת האם עבד נאמן הוא לו ולכן צריך להיות הדבר בהסתר "דאלמלא ירגיש וידע שעשה ה' ככה כדאי לנסותו, בוודאי יעמוד על נפשו להתגבר ולעמוד בהם, ובזה האופן לא הוה הניסיון בשלימות" (אוהב ישראל) "ובספה"ק תולדות יעקב יוסף זלל"ה כתב משל על זה למלך שרצה לנסות את בני מדינתו האם הם באמנה איתו או לאו, שלח שלוחים עליהם לנסותם, אבל החליף את בגדיהם להלבישם בלבוש אנשים פשוטים, שאלמלי ילכו מלובשים במלבושי מלכות אין בזה כדאי ניסיון, כי בוודאי כולם יראו לנפשם לבזות כבוד המלכות בפניהם מפני אימת המלכות ורצה המלך לנסותם שהם לא יכירו בשלוחי המלך האם גם אז יהיה כבוד המלכות יקר בעיניהם, וכמו"כ ענין הניסיון כי אם ידע האדם שהוא ניסיון מה' יתברך בוודאי יעמוד בה מפני אימת מלכות שמים, ואין זה ניסיון בשלימות, על כן הם באים בהסתר ובהעלם עד שיסבור האדם שהמה עיכובים ומניעות, ואם אעפ"כ יעמוד בהם הרי הוא עושה נח"ר ליוצרו, והשלים רצונו ית' בשלימות". ספה"ק הנ"ל)

וכן כתב בעבודת ישראל (וירא ד"ה ויקרא) "…אמנם ענין הניסיון הוא שמסתלק בהירות האדם הוא בא לידי ניסיון וכובש את יצרו באמונתו ומתחזק לשוב לבוראו אז הוא נקרא עומד בנסיון".

ומבאר שכן היה אצל אברהם אבינו בעת התנסה בנסיון העקידה ועמד בו בגבורה ששיבחו הקב"ה 'כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממנו כי ברך אברכך וגו', וזכות העקידה עמד לו ולבניו אחריו לדור דור, [כמבואר
במדרש ב"ר נו, ג) שלכך נקראה סכין מאכלת על שם שממנו אוכלים ישראל כל הטובות שבכל הדורות, וכן אנו מבקשים ומזכירים זכות זו בכל יום "וזכר לנו ה' אלוקינו את הברית וכו' ואת העקידה" וכו']
והנה כשרואים אנו בעיני רוחינו את גדולתו של אברהם אבינו שהיו כל כולו להבת שלהבת אש בכוונה בלתי לה' לבדו ולבו חלל מיצר הרע שבקרבו, מעלה התמוהה מהו גודל המדריגה שעמד בזה וקיים את רצון ה' ולא שעה לעצת יצרו.
ומבאר ה'עבודת ישראל' שבהגיע עת הניסיון לא היה לו כל המדרגות וז"ל "וכן היה אצל אברהם אבינו ע"ה שנאמר עליו בעת העקידה וירא את המקום מרחוק דהיינו שהקב"ה שהוא מקומו של עולם נראה לו מרחוק אבל… בעת שנשלם הניסיון אז שב אברהם למדרגתו הראשונה להבהירות והדביקות, והיה מבין עי"ז כי הקב"ה הוא מלוא כל הארץ כבודו ואם יסתר איש במסתרים ואין נסתר מנגד עיניו אמנם אל האדם נדמה כאילו חלילה אין הקב"ה רואהו כי צריך להיות כן משעת הניסיון וכנ"ל, וזה שקרא המקום ה' יראה ופירוש התרגום 'דאת חמי ולא מתחמי' דהיינו שנודע לו עתה שהקב"ה רואה את האדם תמיד גם כשהאדם אינו מרגיש הבהירות כנ"ל*.
והנה דעת לנבון נקל שבעת כזאת שראה אברהם אבינו עליו השלום שנפל מכל מדריגותיו ונעשה כאיש פשוט, וראה שפלות מצבו האיך שכרגע נתרחק פתאום מהקדושה, ובוודאי שרעדה אחזתו אמנם אעפ"כ לא נפל בדעתו ולא נתייאש ואדרבא עוד הוסיף אומץ והתחזק בכל כוחו לעשות רצונו ית"ש וזה עצמו היה לו לנסיון גדול שלא נתייאש בשפלות מצבו,וזה נסיון גדול עוד יותר מנסיון העקידה…" (דברי יואל – ראש השנה דרוש ל"ו)

אחרי הדברים האלה מבינים אנו למה בעת נסיון וקשיים מרגישים אנו רחוקים מה' עלינו להתבונן מהו העצה הנכונה שנוכל להתגבר על היצר אף בשעת הנסיון, ולזה נביא המשך הסיפור הנ"ל.

___________________

וממש כדברים אלה כתב בקדושת יום טוב (ר"ה – דרוש א') הובא בדבר"י (ר"ה דרוש ל"ו) והיות שהרבה חידש בדבריו נביאהו כלה"ק "דהנה באמת צריך להבין מהי הנסיון הגדול בזה אשר רצה אברהם אבינו עליו השלום לשחוט את בנו יחידו עפ"י ציווי הבורא ברוך הוא וב"ש, הלא אחד היה אברהם אבינו ע"ה אשר כבר נתנסה בעשרה נסיונות ועמד בהן, כי מסר נפשו וגופו על מזבח אהבת הבורא ב"ה, ולעובד את אבינו כזה אין אהבה זולת אהבת הבורא ואין יראה זולת יראת ה' וכל חפצים לא ישוו בה, ומהיכי תיתי שימנעיהו אהבת בנו יחידו מלעשות רצון בוראו, הלא כבר ביטל אברהם אבינו עליו השלום כל תאוות הגופניות כאפס וכאין נגד עבודת ה', ואם פקד עליו ה' לשחוט את בנו יחידו אין ספק כי לא בא בקרבו שום אהבה זולת רשפי אש שלהבת אהבת הש"ת בוער בקרבו, ואין חידוש כי בכל לבבו ובכל נפשו חפץ לעשות רצון קונו, ומה החידוש הגדול הזה שבנסיון העקידה.אמנם נראה כי מאוד עמקו מחשבותיו ית"ש בזה, כי הלא הוא חוקר לב וכליותיו של אברהם אבינו ע"ה, ולפניו נגלה מצפוני לבו כי נקל עליו לשחוט את בנו כאשר יצוה עליו, ולא יהיה זה כלל לנסיון גדול אחר שכבר נתנסה בנסיונות אחרות והקדיש את עצמו כולו לה', אבל יען כי רצה השי"ת לזכותו ואת זרעו אחריו לדורות עולם בנסיון גדול וחדש אשר עוד לא היה כזאת מלפנים, על כן עשה הקב"ה ולקח מאברהם אבינו עליו השלום כל מדריגותיו אשר היה לו מקדם למען ישאר כמו איש פשוט אשר יתחיל רק עתה לעבוד את הבורא ית', ולאיש כזה וודאי הנסיון גדול מאוד לשחוט את בנו את יחידו אשר אהבוהו בכל לבבו ונפשו, אחרי כי עתה נכנס בלבבו תאוות העולם הזה לאהוב את בנו יחידו אשר נולד לו לעת זקנותו, ואם בכל זאת יקריב אותו לרצונו לפני ה' הלא תגדל הנסיון עד להפליא, משא"כ אם היה אברהם אבינו ע"ה מדריגותיו הגבוהות והנישאות אשר קנה בנפשו מאז לא היה באמת שום חידוש כשרוצה לשחוט את בנו ואין לך בו אלא חידושו כמובן.
ובזה יש לפרש תורת המסורה 'ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחו"ק' דין ואידך 'מרחו"ק ה' נראה לי' הענין לפי האמור הוא שהעיד הכתוב וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחו"ק, רצה לומר את הקב"ה שנקרא מקומו של עולם, מרחוק שהרגיש בעצמו שאבד מדריגתו ואת שלימות נפשו בהתעצמותו בדביקות הבורא ב"ה כי עד אז תמיד היה קרוב ודבוק אל ה' ולא הרגיש בנפשו בשום פעם איזה אהבה זולת אהבת השי"ת, וכעת הינו רואה שרואה את המקום מרחוק, ויגיד עליו ריעו במסורה 'מרחוק ה' נראה לי', ר"ל דהכוונה אין רק על מקום העקידה רק על השי"ת שנראה לו מרחוק ואין קרוב אצלו בדעת והשגת השלימות באהבה חשוקה ודבוקה כמו בתחילה, ובאמת כל זה סיבב המסבב למען הגדיל כוח הנסיון כאמור".

ב. העצה להתגבר על היצר ע"י שישים אל לבו כי הוא נסיון מאת ה'.

דיברנו על המפקד שנשבה שאחרי הרבה יסורים ועינויים שכמעט והרים ידיים התעקש על עמדו, וישאל השואל מה גרם לו פתאום לעמוד בעקשות על
מעמדו נמשיך בסיפור הקורות:
אחרי המעמד ניגש אליו החוקר ושאלו: תגיד לי האמת איך ובאיזה כוחות יכולת לעמוד בניסיונות ויסורים קשים כאלה, ענה לו המפקד "אגיד לך את האמת
אכן בהתחלה הייתי עיקש והחלטתי שלעולם לא אמסור את הסודות ולא אסכן את מדינתי אולם ככל שעבר הזמן חשבתי להרים ידיים, אבל ברגע שגמרתי בליבי כי אין לי כוח עוד, פתאום בא לאוזני שיחת חבירים של החוקרים שדיברו ביניהם על דא ועל הא, והבחנתי שמדברים הם בשפת המדינה שלנו, ותמהתי על זה איך יכול להיות, אולם לאחר התבוננות הבנתי שצריך להיות שכל הסיפור הוא ניסיון מאת המפקדים מעלי לראות אם נאמן אני למלך ומדינתו עד כדאי למסור נפשי עליו, אז גמרתי בליבי
שיהיה מה שיהיה אני את עיקש על עמדי עד שיוכח להם נאמנותי למלכות.
ולענינינו נלמד שכן הוא הדרך הישרה שיזכור האדם וישים על לבו בכל עת שאין לו חשק לעסוק בתורה ועבודת ה' "אולי ה' יתברך מנסה אותי עתה אם אעבור
או אקיים, כדרך שניסה את אברהם אבינו, ובוודאי אילו ידע האדם שהקב"ה מנסה אותו עתה, היה נזהר מאוד על כן יחשוב תמיד בבוא איזה ענין לאדם…" (לשון השלה"ק וירא דרך חיים תוכחת מוסר אות מב) "כן הוא מידתו של הקדוש ברוך הוא, שולח איזה ענין לאדם כדאי לנסותו ואשרי האדם שה' אלוקיו תמיד במחשבתו".