ברכות השחר עדות המזרח

בוקר טוב מבורך!

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵח אֶחָד מֵהֶם, אֵי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, רוֹפֵא כָל־בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

יסמוך ברכה זו של אלהי וכו' לברכת אשר יצר (בא"ח וישב ה"ב)

אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה, אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא, כָּל־זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה (האשה אומרת מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל־הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַנוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה, לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל־צָרְכִּי:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי: האשה אומרת: גּוֹיָה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד: האשה אומרת: שִׁפְחָה

האיש מברך בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה:

האשה מברכת בלי שם ומלכות בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה, אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַדְבִּיקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע, וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוֹב, וְכוֹף אֶת־יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָּךְ, וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאַי, וְגָמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה, אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרָע, וּמִלָּשׁוֹן הָרָע, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן־בְּרִית, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן־בְּרִית:

 

ברכות התורה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה:

וְהַעֲרֵב נָא, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת־דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל־הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר אֶֽל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶֽם׃ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵר יְהֹוָה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂא יְהֹוָה ׀ פָּנָיו אלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלֽוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵֽם׃

יום טוב ומבורך בעזרת השם 

תקציר הלכות ברכות השחר מילקוט יוסף למר"ן הרב יצחק יוסף שליט"א

א' טוב ונכון אם יוכל האדם שלא לדבר דברים בטלים עם הקיצו, ותהיה תחילת דיבורו בעומדו משנתו במצוה, לברך ליוצר נשמתו, ברכות השחר וברכות התורה בתחלה, ואחר כך סדר התפלה. [ילקוט יוסף, ספר על הל’ ברכות התורה ופסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד, עמוד א]

ב' בברכת אלהי נשמה יש להפסיק מעט בין אלהי לנשמה, שלא ישמע שהנשמה היא אלוהיו. ואין לומר טהורה היא, רק טהורה, אתה בראתה וכו’. וכן המנהג. [שם, עמוד א]. 

ג' מנהגינו לומר בברכת המכין מצעדי ”גָבר” הגימ”ל בקמ”ץ. וכן מברכים שלא עשני”עָבֶד” העי”ן בקמ”ץ. ויש נוהגים לברך בנוסח ”אשר הכין מצעדי גבר”. אולם אין לנו לשנות מהמנהג, אלא יש להמשיך לברך המכין מצעדי גבר. [ילקוט יוסף, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד, עמוד א]

ד' בברכת שעשה לי כל ”צרכי” יש לומר הכ”ף בחיריק, וכ”ף דגושה. [שם, תשס”ד עמוד ב]

ה' בברכת המעביר חבלי שינה מנהגינו לומר בלשון יחיד, ”מעיני ותנומה מעפעפי וכו”’. וכן בהמשך: שתרגילני בתורתך, ותדביקני וכו’, הכל בלשון יחיד. ומכל מקום מי שהורגל לומר ברכה זו בלשון רבים, המעביר חבלי שינה מעינינו ותנומה מעפעפינו, יש לו על מה שיסמוך. [שם עמוד ג]

ו' טעה והקדים ברכת זוקף כפופים לברכת מתיר אסורים, שוב לא יברך ברכת מתיר אסורים. ואף שיש חולקים על זה, מכל מקום ספק ברכות להקל. [ילקו”י, ספר הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד עמו’ ד]

ז' טעה והקדים ברכת שלא עשני אשה קודם שבירך ברכת שלא עשני גוי, ושלא עשני עבד, אף על פי כן רשאי לברך לאחר מכן שלא עשני גוי ושלא עשני עבד, ויש לו על מה שיסמוך. [שם עמ’ י’]

ח' יש לברך כל ברכות השחר אפילו באופן שלא נתחייב בהן כלל, כגון שלא שמע קול תרנגול, או שלא לבש מלבושיו, ולא חגר חגורתו, שהברכות הן על מנהגו של עולם. ואף על פי שאין זו דעתו של מרן השלחן ערוך, מכל מקום הואיל ופשט המנהג לברך, ספק ברכות להקל במקום מנהג לא אמרינן. ומה גם שכן דעת רבותינו המקובלים. [ילקו”י, ספר הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד עמוד יא]

ט' לפיכך הניעור כל הלילה מברך כל ברכות השחר, מלבד ברכת ”על נטילת ידים”, ו”אשר יצר”. ורק אם הוצרך לנקביו יברך אשר יצר, אבל נוטל ידיו בלי ברכה, שכבר פשט המנהג לברך בשחר כל ברכות השחר אף שלא נתחייב בהם. [ילקו”י, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד עמוד יג]

י' מי שדעתו ללכת לישון אחר חצות הלילה, אינו מברך ברכות השחר אחר חצות לילה, אלא מברך בבוקר בקומו משנתו, וכן המנהג. [ילקו”י, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד עמוד טו]

יא' מי שנשאר ער כל הלילה, צריך לברך ברכות התורה בעלות השחר [שהוא שעה ושתים עשרה דקות בשעות זמניות קודם זריחת השמש]. ולא יברך קודם עלות השחר, אלא ימתין עד שיעלה עמוד השחר. ואם היה עוסק בתורה, והגיע זמן עלות השחר, ראה להלן בסימן מז. [ילקו”י שם עמוד טו]

יב' יש נוהגים שביום הכפורים ובתשעה באב אין מברכים ברכת ”שעשה לי כל צרכי”, שנתקנה על לבישת נעלים, (כמבואר בברכות דף ס:), וימים אלו אסורים בנעילת הסנדל, לכן אין מקום לברך ברכה זו. אולם יש אומרים שצריך לברך ברכה זו גם בימים אלה, שעל מנהגו של עולם הוא מברך, והברכה היא גם על שאר צרכים, ועוד שרגילים לנעול נעלים שאינם של עור, שמותרים גם בימים אלה, וגם יש נועלים מנעלים של עור במוצאי יום הכפורים ובמוצאי תשעה באב עם צאת הכוכבים. וגם יש פוסקים שהעידו שכן המנהג, וידוע שבמקום מנהג אין אנו חוששין לספק ברכות, לפיכך אפשר לברך ברכה זו גם בתשעה באב וביום הכפורים. [ילקוט יוסף, ספר על הלכות פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד עמוד טז]

יג' ברכת אלהי נשמה אינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת ההודאה, וברכות ההודאות אינן פותחות בברוך. ומכל מקום טוב ונכון להסמיך ברכת אלהי-נשמה לאשר יצר, או לברכה הפותחת בברוך. אך אין למחות במי שעושה כדעת מרן השלחן ערוך ואינו מסמיך אשר יצר לברכה זו. [ילקוט יוסף שם עמוד כא]

יד' ברכות השחר אין צריך לאומרם בעמידה, אלא רשאי לברך כל ברכות השחר בין עומד בין יושב. [ילקו”י שם עמוד כב]

טו' נשים חייבות לברך כל ברכות השחר, כמו שמבואר בתשובות הגאונים, מפני שאינן בכלל מצות עשה שהזמן גרמא, חוץ מברכת ”שלא עשני אשה”, שבמקומה תאמרנה ”ברוך שעשני כרצונו” בלי הזכרת שם ומלכות. והמורות והמדריכות של בתי הספר לבנות חייבות להזהיר את תלמידותיהן לבל תברכנה ברכת שעשני כרצונו עם הזכרת השם, שזוהי ברכה לבטלה. אולם הברכות ”שלא עשני גוי”, ו”שלא עשני עבד”, תאמרנה גם הנשים בשם ומלכות, בנוסח: ”שלא עשני גויה”, ”שלא עשני שפחה”. וכן המנהג. [ילקו”י, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד עמוד כו]

 טז' מי ששכח לברך ברכות השחר, ונזכר לאחר תפלת שחרית, לא יברך ברכת ”אלהי נשמה” שחתימתה ”המחזיר נשמות לפגרים מתים”, שהרי כבר יצא ידי חובה בברכת ”מחיה המתים”. ואף על פי שיש חולקים בזה, מכל מקום ”ספק ברכות להקל”. אבל כל יתר ברכות השחר, לרבות ברכת ”מתיר אסורים”, [אף על פי שהיא כלולה באמצע ברכת ”אתה גבור” שבתפלה], יש לאומרם אחר התפלה בשם ומלכות, ושלא כמי שחולק בזה. [וכן לא יברך ברכות התורה, שכבר נפטר באהבת עולם]. [ילקו”י, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד עמוד לה]. 

יז' מי שנאנס ולא בירך ברכות השחר בבוקר, יכול לברך את כולן במשך כל היום. ויש אומרים שיכול לברך אותן גם אחר צאת הכוכבים עד שעה שילך לישון. ויש אומרים שאינו יכול לברך ברכות השחר אחר צאת הכוכבים. והמברך יש לו על מה לסמוך. [ילקו”י שם עמוד לו]. 

יח' אונן שעדיין לא נקבר מתו, אינו מברך ברכות השחר, ולאחר קבורה רשאי לברך ברכות השחר במשך כל היום, לרבות ברכות התורה. [ילקו”י, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס”ד עמוד לח].

לאחר ברכות השחר, ילך לבית הכנסת בשמחה ויניח תפילין, ויתפלל במניין. כתוב במסכת ברכות דף ח עמוד א –

"אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם…"