מצוות התפילין החשובה היא אחת המצוות שרוב פרטיה המרכזיים הם הלכה למשה מסיני. והיא מוזכרת בתורה על שם הפעולה שעושים כאשר מניחים את התפילין " וקשרתם לאות על ידיך…" פעולת הקשירה של התפילין על היד עם התפילין של יד וההנחה על הראש נעשית על ידי רצועות תפילין. אחת מההלכות למשה מסיני נוגעת לרצועות התפילין, בגמרא במסכת שבת דף כח עמוד ב מובא שרצועות התפילין צריכות להיות מעור בהמה, חיה או עוף כשרים ושהם צריכות להיות שחורות. כלומר שאם יש להם צבע אחר הם פסולות. ולא רק, אלא אם יש מקום ברצועות התפילין שהוא לא שחור רוחב של שיעורה – 1 ס"מ אז לא רק שהרצועות פסולות אלא גם לא יניח את התפילין ואסור לברך עליהם. בהקשר להלכה רצועות תפילין שחורות, מפליא שבנוגע לבתי התפילין יש מחלוקות, אם הם צריכים להיות שחורים, שדעת הרמב"ם שבתי התפילין לא חייבים להיות שחורים, ויכולים להיות בכל צבע שהוא. אבל להלכה נפסק שגם הבתים צריכים להיות שחורים. מבוא עוד בגמרא שהצבע השחור ברצועות צריך להיות דווקא בחלק החיצוני ולא לצד הפנימי, אבל נוהגים היום לצבוע מ ב' הצדדים. גם מבחינת 'זה אלי ואנוהו' וגם בגלל שמכניסים את כל הצועה לצבע, הצבע נספג בה ואין חשש שהצבע ירד והרצועות תפילין יפסלו. עוד הלכה למשה מסיני בנוגע לרצועות בגמרא מסכת מנחות דף לה עמוד ב, שצריך לעשות קשר מיוחד ברצועות של תפילין של ראש וקשר בתפילין של יד.

הרצועות צריכות להיות מעובדות 'לשמה' ואם עיבד סתם את העורות או שמצא אותם בשדה הרי אלו רצועות פסולות. לאחר מכן יש חומר שנקרא פיקל שהוא מווסת את החומציות

איר רצועות התפילין כל כך חזקות וגמישות ? תהליך עיבוד העורות הוא מורכב וארוך. העורות נמלחים במלח שמשמר אותם לפי הגעתם למפעל. לאחר מכן העורות עוברים השריה וטיפה במים ולאחר מכן שריה בסיד שמוריד את כל השיערות , השומנים והבשר שעוד דבוק לעור. לאחר העיבוד הראשוני מנקים את העורות מהסיד שנספג בתוכו.

רצועות תפילין שחורות מ 2 צדדים