מסכת מזוזה

א׳

אין כותבין מזוזות לא על גבי עורות בהמה טמאה ולא על גבי עורות חיה טמאה אבל כותבין על עורות נבלות ועל עורות טרפות ואין חוששין שמא עורות לבובין הם צריך להניח שיטה אחת לכל צד כדברי רשב״א נקבה במקום[הכתב פסולה במקום] הריוח כשרה עשא הווין זיינין זיינין ווין כפופים פשוטים פשוטים כפופים פתוחים סתומים סתומים פתותים או ששנה אותיותיה או שנכתבה עברית הרי זו פסולה בית התבן בית העצים בית האוצר הרי אלו פטורים רפת הבקר פטור אם היו הנשים נאותות בו חייב הצריפים והבורגנין והלקטיות והבורסקיות הרי אלו פטורים מן המזוזה בית המרחץ פטורה אם יש לה בית דירה פתח החיצון חייב פתח שבזוית אין בו אלא מזוזה אחת פתח שהוא עשוי בנסרים אין בו אלא מזוזה אחת חייב ר׳ אליעזר בן יעקב פוטר הכיפין פטורות ר׳ מאיר ור׳ יהודה מחייבין אבל הכל שוין שאם היה הבנין מלמטה והכיפין מלמעלה הרי אלו חייבות במזוזה שערי העיר שערי הרחובות שערי העזרות הרי אלו פטורים ושל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה והלשכה של בית הפרוה שהיתה בית דירה לכהן גדול ז׳ ימים בשנה וסוכות היוצרים הרי אלו חייבות במזוזה ור׳ יוסי פוטר

ב׳

המזוזה נכתבת על הימין בכניסתו מן השוק לבית שער וביציאתו מן החצר לבית שער גננא שיש לה פצים מן החצר נותן דרך יציאתו מן הגנה לחצר ואם יש לה בית שער נותן מכאן ומכאן קיטוניות שהן פתוחים לטרקלן נותן דרך הנעלה ואם היה רגיל על כולם נותן דרך כולם בתים לפנים זה מזה נותן דרך כניסתו לכולם רבי יהודה אומר אם היה הסולם מטלטל לארבע רוחותיו פתח שהוא פתוח מן הגג נותן דרך כניסתו מן הגג אמר ר׳ נתן בר׳ יוסי בזה ב״ש מחייבין וב״ה פוטרין סוכה שהיא לפנים מן הגג נותן דרך יציאתו מן הסוכה לגג ר׳ יוסי אומר מן הגג לסוכה אכסדרה שהיא לפנים מן הבתים ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרה לבתים ר׳ יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה פתח שהיא משמשת שני פתחים וכותל רחב טפח נותן מזוזה אחת כדברי ר׳ יהודה יותר מכאן שני מזוזות המזוזה ניתנה מן החצי ולמעלה דברי ר״מ ר׳ יהודה אומר מטפח ולמטה ומטפח ולמעלה חקק בכותל והרחיק טפח ונתנה הרי זו מזוזה כשרה יותר מכאן פסולה חקק במקל ונתנה הרי זו פסולה נתנה בשפופרת תלאה אחר הדלת אחר המזוזה ר׳ מאיר מכשיר ור׳ יהודה פוסל בית חדש כיון שגמרו חייב במזוזה הדר בפונדק בארץ ישראל שלשים יום חייב במזוזה השוכר נותן מיד ובחוצה לארץ הרי זה פטור והשוכר נותן לאחר שלשים יום השוכר בית מן הנכרי ומן הכותי נותן מזוזה מיד וכשיצא יטלנה והשוכר מישראל יתן מזוזה מיד ואם נתן לא יטול הלוקח בית מן הנכרי ומן הכותי חייב במזוזה ומישראל הרי זו בחזקתו הלוקח מלבן מן הנכרי לא ידליק עד שיבדקנו שהמזוזה נבדקת אחת לכ״ה שנה דברי ר״ש ר׳ יעקב אומר עד זמן מרובה אבל הכל שוין שאם היה מעביר ממקום למקום שצריכה בדיקה כיוצא בה מוכנות מים שברשות הרבים נבדקת אחת בשבוע ושברשות היחיד אחת לכ״ה שנה דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה זה הכלל כל מקום שהוא בת ראש נבדק אחת בשבוע ושאינו בת ראש נבדק אחת לכ״ה שנה: