יסודות בעבדת השם , סיפור יציאת מצרים / הרה"ג ר' אהרן רובינפלד שליט"א

פתיחה

בחג הפסח הבא לקראתנו לשלום ישנם כמה וכמה מצוות גדולות ונעלות. ונקרא החג בתורה "חג המצות" שמעקרי המצוות בחג הן מצות "אכילת מצה" ומצות "השבתת חמץ", והנה השי"ת הטביע בכלל ישראל תשוקה מיוחדת באש שלהבת קודש להכנת מצוות אלו. כנראה בעליל שכלל ישראל נוהגים להתעסק באפיית מצות בהידור רב, כאשר רובם ככולם מחפשים להדר בזה בכמה וכמה חומרות למיניהם. וכן במצוות השבתת חמץ אע"פ שמדאורייתא בביטול בעלמא סגי, וחז"ל תקנו גם לבדוק החמץ לאור הנר בליל י"ד, ובשו"ע מובא עוד מנהג לכבד הבית לפני הבדיקה, ומכל מקום כבר נהגו כלל ישראל לדורותיהם לעשות מהפכה בהכנת הבית לפסח, שמאחרי פורים עוסקים בטירחא מרובה בניקוי כל פינות הבית מחמץ. עכ"פ כלל ישראל עסוקים מאד, בהכנת שתי מצוות אלו אכילת מצה והשבתת חמץ. אמנם עוד חיוב נתחייבנו בליל פסח, והוא מה שאמרו ז"ל 'חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר ואותנו הוציא משם, לא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו הוציא משם'.

משם, לא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו הוציא משם'. אכן על חיוב זה לא נאמר שיוצאים ומקיימים ענין זה על ידי הזכרת איזו מימרא בעלמא, אלא בזה צריך בקושי רב לקיים פשוטו כמשמעו "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אין מצוה זו כאפיית המצות שמעיקר הדין כשר גם כשנעשה עם שהיות מרובות עד שיעור ח"י רגעים, אלא מצוה זו טעונה הכנת הלב רבתי, להכין את נפשו בהכנה דרבה, כדי שיוכל להגיע לליל התקדש חג עם תפיסה וידיעה ביסוד היו"ט, ולכל הפחות באיזו תפיסה מועטת לפום דרגא דיליה. וכפי מה שעסוקים כלל ישראל בהכנת המצוות המעשיות של אכילת מצה, והשבתת חמץ. כן צריך איש הנלבב הנבון והחכם, לתת אל לבו להבין שכל שכן שפי כמה וכמה צריך איפוא לעסוק בהכנה דרבה להכין את מוחו ודעתו ולבו, בענין הנס הגדול והנשגב של יציאת מצרים כדי שכשיגיע ליל פסח, יהיה לו שייכות, ועכ"פ איזו נגיעה ולהרגיש ו"לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

מאמרים נוספים