בטחון בשם בעת צרהלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. (מט, יח) הנה לשון 'קווי – תקוה' הוא אחד מן עשר הלשונות של בטחון שהביא החובת הלבבות (סוף שער בטחון.) והוא לקוות, ולצפות, ולייחל לישועת ה.' ובעזהי"ת בהמשך נבאר קצת מן הענין. הכל בקיווי איתא במדרש (בראשית רבה פ' צ"ח) וז"ל: "לישועתך קויתי ה' – אמר רבי יצחק הכל בקווי, יסורין בקווי, קדושת השם בקווי, זכות אבותבקווי,
בביאור עבודת ימי חנוכה וַיְהִי מִקֵּץ שְנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵּם וְהִנֵּה עֹמֵּד עַל הַיְאֹר. (מא, א) איתא במדרש (רבה פרשה פ"ט:) "ויהי מקץ שנתים ימים – "קץ שם לחשך" (איוב כח, ג,) זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום," ע"כ. וביאר הבית הלוי דברי המדרש וז"ל: "ביאור דברי המדרש, דבכל דבר שבעולם יש סיבה ומסובב,
פרשת וישב – האמנתי כי אדברוַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְבֵית אֲדֹנָיו הַמִצְרִי. (לט, ב) ופי' התרגום: "והוה מימרא דה' בסעדיה דיוסף והוה גבר מצלח והוה בבית רבוניה מצראה," ע"כ. וכן פי' רש"י על הקרא (שם, ב) "וירא אדניו כי ה' אתו – שם שמים שגור בפיו," ע"כ. ומקור לזה איתא בדברי התנחומא (אות ח)' ז"ל, "וימאן ויאמר אל אשת
הבוטח בה' חסד יסובבנו – אפילו רשע ובוטח בה' חסד יסובבנווַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַחַץ אֶתהָ עָם אֲשֶר אִּתּוֹ וְאֶתהַ צֹאן וְאֶתהַבָקָר וְהַגְמַלִּים לִּשְנֵּי מַחֲנוֹת: (לב, ח) הנה דבר זה קשה מאוד להבין, מדוע היה יעקב אבינו ירא בכלל, אמאי לא בטח בהקב"ה, שאילו היה בוטח בהקב"ה, אין שום מקום כלל להיות ירא מעשו. ולא עוד, אלא שכבר הבטיח לו הקב"ה שישמרנו
עזרי מעם ה' – וַיֵּצֵּא יַעֲקֹב מִבְּאֵּר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָׁרָׁנָׁה. (כח, י) איתא במדרש (רבה ס"ח) ז"ל, "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג, כג-כד:) "אז תלך לבטח דרכך" וגו' "אם תשכב לא תפחד," "אז תלך לבטח" – זה יעקב דכתיב ויצא יעקב, אם תשכב לא תפחד מעשו ומלבן, ושכבת וערבה שנתך, וישכב במקום
"הכל יכול"וַתִּצְחַק שָׂרָׂה בְקִּרְבָׂהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִּי הָׂיְתָׂה לִּי עֶ דְנָׂה וַאדֹנִּי זָׂקֵן וגו'. הֲיִּפָׂלֵא מֵה' דָׂבָׂר לַמּוֹעֵד אָׂשׁוּב אֵלֶיךָ כָׂעֵת חַיָׂה וּלְשָׂרָׂה בֵן. (יח, יב-יד) ופי' רש"י (ע"פ דברי תנחומא:) "בקרבה – מסתכלת במעיה ואמרה אפשר הקרבים הללו טעונין ולד? השדים הללו שצמקו מושכין חלב"? עכ"ל. כפשוטו נשמע מדברי רש"י, שהטעם ששרה אמנו צחקה, היינו משום שאמרה כי לא יתכן שיהיה גופי
כל מה דעביד רחמנא לטב עבידוַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָׂה מֵּאָׂה שָׂנָׂה וְעֶשְרִּים שָׂנָׂה וְשֶבַע שָׂנִּים שְנֵּי חַיֵּי שָׂרָׂה. (כג, א) פי' רש"י וז"ל, "שני חיי שרה – כולן שוין לטובה," עכ"ל. וכפשוטו כוונת רש"י דמיותר בקרא "שני חיי שרה," שהרי כבר נאמר בתחילת הקרא ויהיו חיי שרה וגו.' וע"כ בא לדרשה, ועל זה כתב רש"י: "כולן שוין לטובה" (עי' דעת זקנים מדעתי התוס.)' ויש
מאמרים נוספים
בענין תמים תהיה עם ה' "אֵלה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדיק תָּּמִים הָּיָּה בְדֹרֹתָּיו אֶּת
קונטרס"יסודות בעבודת ה' "חודש אדר – עבודת השמחהמשיעורי הרה"ג ר' אהרן רובינפלד שליט"אבעהמ"ח ספרי"תורת הקנינים" "תורת
"הכל יכול"וַתִּצְחַק שָׂרָׂה בְקִּרְבָׂהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִּי הָׂיְתָׂה לִּי עֶ דְנָׂה וַאדֹנִּי זָׂקֵן וגו'. הֲיִּפָׂלֵא
נושאים שונים
האם מניחים תפילין בתשעה באב ? שאלה: שלום האם מניחים תפילין בתשעה באב ? ראיתי שיש מקומות
מסכת זרעים משנה מסכת דמאי פרק א׳ הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי, הַשִּׁיתִין, וְהָרִימִין וְהָעֻזְרָדִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ, וּבְנוֹת
פלא יועץ – דרושים הרה"ג חסידא קדישא פרישא – רבי
פלא יועץ – כבוד אב ואם הרה"ג חסידא קדישא
פלא יועץ – כינוי הרה"ג חסידא קדישא פרישא – רבי
תפילות
תפילה לזרע בר קיימא (מספר שערי דמעה)יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי, צור העולמים
קדושים תהיו תפילת הרמבן לראש חודש חברה הרמב"ן ז"ל והיה מתפלל אותה בכל ראש חדש
תפילה לשלום בית ניתן לאומרה בכל עת (באדיבותם הרבה של תורת אמת )יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ
תפילה לחולה – תפילה לבריאות תפילה לרפואה לחולה אנוש ממרן החיד"א זצוק"ל זיע"א יְהִי רָצוֹן
שירת הבריאה מעלת וסגולת אמירת פרקי שירה (מועתק מתורת אמת) * כֹּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בְּכֹל
הגעה בתיאום מראש בלבד
זיכוי הרבים כבר עשית היום?
שתפ/י אותנו עם החברים
כל הזכויות שלך 
קדושים תהיו - לתקן עולם במלכות שדי