בדיקת תפילין בירורי הלכה ופסקי דין אקטואליים, מפי גדולי ופוסקי הדור שליט"א. לעורר לב המעיין, ואין לסמוך על הדברים הלכה למעשה.

באדיבותם הרבה של מכון הילכתא

וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת

תקציר: במסגרת סדרת הגיליונות בנושאי כשרות סת"ם, הגיליון הקודם, הראשון בסדרה (מספר 358) עסק בנושא הגהת סת"ם. הגיליון הנוכחי (מספר 359), בנושא בדיקת תפילין תקופתית, האם בזמנינו יש חיוב לבדוק את התפילין לפרקים, מהו פרק הזמן שמצריך בדיקה בתפילין ישנות, מה הדין במניחם 'לפרקים', ומה הדין ביורש תפילין של אדם שנפטר?

1. מקור חיוב בדיקה

מחלוקת תנאים: כתוב בפסוק (שמות פרק יג פסוק י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה, ומבואר במכילתא (פרשת בא מסכתא דפסחא פרשה יז), לדעת בית הלל לומדים מכאן שצריך לבדוק את התפילין פעם בשנים עשר חודש, נאמר כאן מִיָּמִים יָמִימָה, ונאמר בבתי ערי חומה (ויקרא פרק כה פסוק כט) 'יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ', מה ימים האמור להלן אין פחות משנים עשר חודש, אף ימים האמור כאן אין פחות משנים עשר חודש. ולדעת בית שמאי אינו צריך לבודקן עולמית, ואמר שמאי הזקן 'אלו תפלין של אבי אימא'.

ופירש באור שמח (הלכות תפילין פרק ב הלכה יא), שהתפילין של שמאי לא התקלקלו זמן רב, ומכאן שאין צריכים בדיקה. וציין לגמ' (סנהדרין דף צב:) אמר רבי יהודה בן בתירא אני מבני בניהם של המתים שהחיה יחזקאל, ואלו התפילין שהניח לי אבי אבא מהם.

מחלוקת דומה מבוארת בירושלמי (עירובין פרק י הלכה א), לדעת רבי צריך לבדוק את התפילין אחת לשנה, ולדעת רבן שמעון בן גמליאל תפילין אינן צריכות בדיקה, ואמר הלל הזקן 'תפילין אלו מאבי אמא הן'.

יש לחלק: ומבואר בתוס' (מנחות דף מב: מג. ד"ה תפילין) שלפי השימושא רבה צריך לבדוק את התפילין פעמיים בשבוע (= שבע שנים), ובדיקות אלו אינן מחשש חסירות ויתירות, שהרי כבר הוגהו בשעת הכנסה לבית התפילין, אלא מחשש שבלו ונתקלקלו, ודימה זאת למה שמבואר בגמ' (יומא דף יא.) שצריך לבדוק את המזוזה פעמיים בשבע שנים. אך מסקנת התוס' לחלוק על השימושא רבא, ולשיטתם לא צריך לבדוק את התפילין שהוחזקו בכשרות, ויש לחלק בין תפילין שאין צריכים בדיקה, למזוזה שצריכה בדיקה.

ביאור ההבדל בין תפילין למזוזה, מבואר ברא"ש (הלכות תפילין סימן לא), שרק במזוזה יש חיוב לבדוק פעמיים בשבוע, שמא הקלף התקלקל או התבלה, כי יש יותר סיבה לחשוש במזוזה שנמצאת במקום לח ומצוי בו זרם ומטר. וכתב הר"ן (מגילה דף ה: מדפי הרי"ף), שהתפילין מתוך שנשמרים אין נבדקים אלא פעם אחת ביובל. וכתב בתפארת שמואל (הלכות קטנות הלכות תפילין סימן לא אות א), ואני אומר שיש להפך הסברא דמרוב נדנוד ומשמוש נתקלקל בו יותר.

ולגבי בדיקת תפילין ומזוזות כתב החתם סופר (שו"ת יורה דעה סימן רפג), כיון שהבדיקה אינה מחשש פסול של חסירות ויתירות, אלא מחשש שמא בלו ונתקלקלו, לא צריך מומחה הבקי בחסירות ויתירות אלא כל אדם יכול לבודקן, ויגיה כל אות לעיין אם לא נרקב.

1. הוחזקו בכשרות

אין חייב בדיקה: להלכה נפסק ברמב"ם (הלכות תפילין פרק ב הלכה יא), ובטור (סימן לט), ובשו"ע (סימן לט סעיף י), תפילין שהוחזקו בכשרות, אינם צריכים בדיקה לעולם. וביאר המשנ"ב (ס"ק כו), שכל זמן שחיפויין שלם הרי הן בחזקת כשרות, ואין חוששין שנמחק או ניקב אות מתוכן.

ומסיק המשנ"ב, אבל באופן שהתקלקל העור של הבית או שנשרו במים, צריכים בדיקה מיד, שמא הכתב נמחק או התקלקל. ולדעת החיי אדם (חלק א כלל יד סעיף כ), גם באופן שמונחים במקום לח צריכים בדיקה מיד, והכל לפי הענין. וכתב בלקט הקמח החדש (סימן לט ס"ק לא) שאם שהו התפילין ליד חום האש חייבין בדיקה, כי על ידי חום האש רגיל הדיו לקפוץ מהקלף.

צריך בדיקה: לדעת השאילתות (הובא בטור סימן לט), צריך לבדוק את התפילין פעמיים בשבוע. וכתב בכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף), ובספר ברוך שאמר (אות ג), הובא באליה רבה (סימן לט ס"ק ו), שמצוי קלקול בתפילין מחמת הזיעה, ולכן יש לחוש לשיטת הגאונים לבדוק פעמיים בשבוע. ולדעת הערוך השולחן (סימן לט סעיף ו), ולקט הקמח החדש (סימן לט ס"ק כז), בזמנינו ידוע שהדיו שלנו קופץ מהקלף כעבור כמה שנים, וחייב מעיקר הדין לבדוק אותם לעיתים, וכן יש לנהוג.

נכון לבדוק: לדעת המגן אברהם (ס"ק יד), הובא במלאכת שמים (כלל כב אות ב), ובמשנ"ב (ס"ק כו), אף שאין חיוב לבדוק את התפילין, מכל מקום נכון לבדוק את התפילין מפני שמתקלקלין על ידי הזיעה. והוסיף במלאכת שמים, שיבדוק פעמיים בשבע שנים כי לפעמים הדיו קופץ או מתלבן האות / חלק ממנו, ולפעמים נמצאים נקבים בבתים. וציין למה שכתב הפרי מגדים (סימן לט אשל אברהם ס"ק טו), והמרבה לבודקן על ידי סופר מומחה הרי זה משובח. מאידך באפיקי מגינים פירש כוונת הפרי מגדים, בבדיקה קודם ההכנסה לבית, אבל לאחר ההכנסה לבית אין להרבות בבדיקות.

ולדעת המור וקציעה (סוף סימן לט) כאשר העור שלם אין סיבה לחוש לזיעה, אבל כאשר העור נפתח קצת נכנס גשם או לחות האויר ומוחק הדיו. וכתב בחיי אדם (חלק א כלל יד סעיף כ) תפילין שהוחזקו בכשרות אין חיוב לבודקן לעולם, ומכל מקום נכון לבדקן, ונראה לי לבדקן פעמיים בשבע שנים. וכתבו במטה אפרים (סימן תקפא סעיף י), ובקיצור שו"ע (סימן קכח סעיף ג), מנהג אנשי מעשה לבדוק התפילין והמזוזות כל שנה בחודש אלול.

אין לבדוק: ולדעת המקור חיים (לבעל החוות יאיר, סימן לט אות י), תפילין שעומדים בחזקת כשרות אין להחמיר לבדוק את התפילין, שהרי "כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט", ועוד שפתיחת התפילין וקלקול צורתן נחשב גנאי, כמבואר בתוס' (מנחות שם) שיש לקנות תפילין ממומחה כדי שלא יצטרך לבדקם, שיש גנאי בסתירת התפילין.

• מניחם לפרקים

חשש עיפוש: נפסק בטור ובשו"ע (סימן לט) שאם מניח את התפילין רק לפרקים, צריכין בדיקה פעמיים בשבוע. והטעם מבואר במגן אברהם (ס"ק טו), כיון שאינו משתמש בהם תדיר, חוששים שמא התעפשו. וגדר 'לפרקים' המונע עיפוש מבואר בגמ' (בבא מציעא דף כט:) שהוא אחת ל- 30 יום, ולכן המוצא ספרים קורא בהם אחת ל- 30 יום שלא יתעפשו. והוסיף בדעת נוטה (חלק ג תשובה תשצג-תשצד) שמספיק שפותחם אחת לל' יום, ואין צריך דוקא להניחם.

וכתב באשל אברהם (בוטשאטש, סימן לט), למנהג שלנו שמניחים את התפילין רק בשעת התפילה, היה מקום לומר שנחשב כ'מניחו לפרקים' שחייב בדיקה פעמיים בשבוע, בשונה מהקדמונים שהיו מניחין את התפילין כל היום. אבל באמת זה אינו, כי הפטור מבדיקה תלוי במציאות האם יש חשש עיפוש, ובפועל כאשר מניחם בכל יום זמן מועט אין חשש עיפוש.

וכתב בשולחן הטהור (קאמארנא סימן לט סעיף ב), בזמן הזה שאין אנחנו מניחים תפילין כל היום, הוי כמו לפרקים וצריכים בדיקה פעמיים בשבע שנים.

• הוראות הפוסקים

לא לבדוק סתם: לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה פרק ד סעיף לו, ודבר הלכה אות נג), והגרי"ש אלישיב זצ"ל (מפי תלמידיו), והג"ר חיים קניבסקי זצ"ל (דעת נוטה תשצו-תשצז), והג"ר צבי ובר שליט"א (בהוראה לרבני הילכתא), תפילין שלנו העשויים בהידור בעור מעובד כדבעי, וסגור היטב בתפירות חזקות, וריבוע כהלכה, אין נוהגים לבדוק אותם ללא סיבה מיוחדת לחשוש בהם לריעותא. ומה שכתבו הפוסקים לבדוק את התפילין גם אם הוחזקו בכשרות, כי מצוי שמתקלקלים מחמת הזיעה וכדומה, לא שייך בזמננו שיש עור בהמה גסה ואין חשש שיכנס זיעה בבית, ואדרבה מצוי קלקולים שונים בבתים ובפרשיות אחרי פתיחת בתי התפילין הוצאת הפרשיות והחזרתם וסגירתם.

וכאשר נשאל הג"ר ישראל יעקב פישר זצ"ל על ידי הרב י.ר. האם לבדוק את התפילין לכבוד שמחת הנישואין, שאלו מי עשה את הבתים והפרשיות, וכאשר שמע שמדובר בסופר ו'בתים מאכער' ירא שמים הורה שלא לבדוק.

לפי עדות אנשי מקצוע, בתהליך יצור התפילין הנעשה כיום, מעור בהמה גסה ועוד הידורים, לא מצוי כלל שנכנס זיעה לבתים, ואירע פעם שזוג תפילין עברו כיבוס במכונת כביסה רח"ל (כאשר אחרי טיול הכניסו בשוגג למכונת כביסה את התרמיל עם התפילין), והפרשיות בפנים נשארו שלמות ללא פגע. ועוד סיבה לא לבדוק כי אחרי הסגירה הבתים לא חוזרים להדרם כפי שהיו מתחילה, הריבוע פחות מדויק, החורים מתרחבים, והפרשיות עלולות ליפגם מהפתיחה.

וסיפר הגר"ש גריינמן זצ"ל (ארחות רבינו חלק א עמוד סז), שקיבל מהחזון איש זצ"ל לבר מצוה את התפילין של אביו שהיה הרב של קוסובה, ואפילו שהם היו מונחות אצל החזון איש כמה שנים, ולא השתמשו בהם, הורה החזון איש שלא צריך לבדקם.

וחידש הג"ר ישראל יעקב קניבסקי זצ"ל (ארחות רבינו שם), שחיוב בדיקה המופיע בשו"ע לגבי תפילין שמניחם לפרקים, היינו רק בתפילין שנעשו מלכתחילה להניחם לפרקים, אבל אם מתחילה הניחום כל יום, אף שכעת עבר זמן רב שלא הניחום אין צריך בדיקה. והניח הגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו חלק א עמוד מו אות קלו) כל כמה שבועות את התפילין של חתנו הגר"ש ברזם זצ"ל שנפטר כשבנו משה היה בן חמש בערך, ושמר את התפלין עד שיגיע משה לגיל בר מצוה, ובכדי שלא יהיה זמן רב בלי שימוש ויצטרך בדיקה.

לבדוק לעיתים: לדעת הג"ר שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (תורת הלוי עמוד רפה), נוהגים להחמיר לבדוק מידי פעם, ולפחות פעם אחת לאחר שהתחיל להשתמש בתפילין, כי מצוי הרבה פעמים שאחרי שנים רבות של שימוש נמצא שהיה פסול מתחילה, והתברר שהיה קרקפתא דלא מנח תפילין.

יש לבדוק: ולדעת הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א (חלק ה סימן ו), מצד הדין אין חיוב בדיקה בתפילין כי אם במניחם רק לפרקים, ומכל מקום ראוי לבדוק את התפילין כמבואר בערוך השולחן שבזמננו מצוי שהדיו קופץ מעל הקלף. והוסיף בשבט הקהתי שכיום מצוי מאוד בפרשיות הראש שבמקום הקיפול נעשים סדקים ונפסקים ונפסלים. ובאופן שאין אפשרות להוציא את הפרשיות מהבתים, מותר להמשיך ולהניחם בברכה מכח החזקה, כל זמן שלא נולד בהם ריעותא.

ולדעת הג"ר יום טוב ליפא נייהוז שליט"א, והג"ר משה אורי בלוי שליט"א (שו"ת דבריו ליעקב, ביהמ"ד נחלת יעקב) אין חיוב לבדוק פעמיים בשבוע, אבל יש לבדוק לכל הפחות פעם אחת כעבור תקופה.

וכתב הג"ר ראובן מנדלוביץ שליט"א (בספרו סת"ם מורה דרך לקניה שימוש ובדיקת סת"ם, פרק פט) בזמננו אין להימנע כליל מלבודקם לעולם, ויש לבדוק ולוודא כשרות התפילין פעם בכמה שנים, בתפילין מיוחדות (כתב ותגים דקים ועדינים, קלף עבה וקשיח, חלל הפנימי בבתים של ראש צר וקטן) כדאי לבדוק פעם ב-5 עד 10 שנים, ובשאר תפילין מספיק לבדוק פעם ב-15 שנים.

טעם הבדיקה מכמה חששות, באופן כללי התפילין עלולים להנזק כתוצאה מרטיבות השיער, זיעה, רחיצה, טבילה במקוה, גשם וכדומה, או בשהיה זמן ממושך בחום גבוה כגון מול השמש. בהכנסת הפרשיות בתפילין של ראש, עלולים האותיות להיסדק וליפסל.

ומביא מה ששמע מפי הג"ר משה אורי בלוי, שראה בעיניו איך 'בתים מאכער' מומחה וירא שמים מכניס פרשיות מהודרות ביותר לבתים בתכלית ההידור, וקודם שסגרן ביקש ממנו לחזור ולהוציא את הפרשיות, ובדק ומצא בפרשיות של ראש במקום הקיפול סדקים באותיות שפוסלים את הפרשיות.

מה גם ששחרות הדיו בימינו אינו חזק מחמת ערבוב חומרים שונים בדיו, וכן החומרים הכימיים שמעבדים מהם את הקלף פוגעים בעמידות הדיו, ועלול לדהות כעבור כמה שנים, ולפעמים נהפך לאדום או לאפור, ובפרט בתגים ובקוצים הדקים של האותיות שמאבדים את שחרותם בקלות, וכן אותיות שקופצות ונופלות או נשברות מהקלף כשהוא מתייבש, ועל כולם לפעמים מוצאים שההגהה מעיקרא לא היתה מושלמת ויש חסרון בכתיבה שלא התגלה מתחילה. וכל זה שייך אפילו בתפילין מהודרות, שנקנו מסופרים ו'בתים מאכער'ס יראי שמים.

ולמרות שהפתיחה עלולה לקלקל את הבתים והפרשיות, כדאי לבדוק לפרקים, מכל החששות האמורים, וחיזוק הדיו מקיים את הכתב לשנים רבות, וכיון שבודק אחת להרבה שנים הסבירות היא די נמוכה שיגרם לבתים נזק משמעותי.

1. ירושת תפילין  

תפילין של נפטר: לגבי הקונה או יורש תפילין של מת, כתב הג"ר אברהם אהרן ברודא זצ"ל בספרו לשכת הסופר (כלל יח), שהמנהג לבדוק את התפילין של הנפטר קודם שיניחם, וביאר טעם הדבר שהרי שכר הנחת תפילין הוא אריכות ימים, ואם לא זכה לכך, שמא התפילין שלו פסולים וגרמו לו לקיצור ימים, כעין המבואר בגמ' (שבת דף יג.) מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו. והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם וכו'.

ובספר אות חיים ושלום (סימן לט ס"ק ג), הובא בספר לקט הקמח החדש (סימן לט ס"ק כח), שהקונה תפילין מצדיק שנפטר, ואינו יודע שהצדיק הניחן בקביעות צריך לבודקם, וקרא תיגר על המקילים שאינם רוצים לבודקם ומניחים אותם בלי ברכה.

ולדעת הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (דעת נוטה סימן תשצה, מאיר עוז אות יד ס"ק ז) אם הנפטר השתמש בתפילין כל השנים ברצף, אין צריך לבודקם. כלומר (דעת נוטה הערה 1076) שתפילין של נפטר דינו כשאר תפילין, שרק במניחם 'לפרקים' טעונים בדיקה, והמיתה עצמה אינה סיבה לבדיקת התפילין.

והוכיח בשבט הקהתי (חלק ו סימן לג), שמדינא מותר להניחם בלי בדיקה, כפי שמוכח בגמ' שהורישו תפילין לבני בניהם, וטעם המנהג לבדוק, ביאר בלשכת הסופר כי שכר התפילין הוא אריכות ימים, וכיון שמת בקיצור ימים שמא התפילין פסולים, והוסיף בשבט הקהתי טעם נוסף, שהרי יש הרבה אנשים שאין יודעים את הדין של המגן אברהם שראוי לבדוק לעיתים מפני הזיעה, ועוד שאצל אנשים זקנים מצוי שנפסלים התפילין ודינו כתפילין שמניחים אותם לפרקים. ומסיק לפי זה, אם הנפטר בדק ממש קודם פטירתו, אין צריך בדיקה חוזרת לאחר פטירתו.

• תשובה סליחה וכפרה

דרכי תשובה: כמה דרכי תשובה נשנו בדברי הפוסקים לגבי אדם שנמצא שהתפילין שלו היו פסולות מעיקרא, כגון חסרון אות או מילה מיותרת, וכדומה, שניכר שהיה כך מעולם ואין לתלות שנוצר לאחרונה.

כתב בדעת קדושים (סוף סימן לט) הובא באשל אברהם (בוטשאטש, סימן לט), ששיך בזה מעין המבואר בגמ' (קדושין דף סו:), כהן שעבד עבודה בבית המקדש ואחר כך נודע שהוא חלל, עבודתו כשרה. דכתיב (דברים פרק לג פסוק יא) בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, אפילו חולין שבו תרצה. ואין צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על כל ברכה שאמר קודם שנודע, כי הברכות שמקודם רצויות.

וכתב בשו"ת פנים מאירות (חלק ג סימן ט), לגבי אדם שבשוגג לא הניח תפילין של ראש, וביטל עשה ובירך ברכות לבטלה, כיון שהתודה תשובתו נרצה בחרטה ונמחל לו ואינו צריך לענות את נפשו, ומודה ועוזב ירוחם מן השמים והבא לטהר מסייעין לו, וסגי בכל דהו שמקבל עליו, ואין צריך לחשוש לברכות לבטלה כיון שאמר בכל יום תכף אחר הברכות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

וכתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ו סימן נד) בתשובה לאדם שקנה תפילין אצל סופר מוחזק בכשרות, כעבור כמה שנים מסרם לבדיקה ונמצא שחסר פרשה בתפילין של ראש, וכואב לבו מאוד על ביטול מצות תפילין כמה שנים, וביקש דרך תשובה, שיסמוך נפשו על דברי הדעת קדושים והפנים מאירות.

תב בשו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן טו) שהמניח תפילין דר"ת פסולות מחוסר ידיעה, אינו יכול לחזור בו מקבלתו להניח גם תפילין רבינו תם, בכך שנמצא שלא הניח מעולם תפילין דרבינו תם, כיון שהוא בכלל "חשב לעשות מצוה ולא עלתה בידו מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה", ואונסא כמאן דעביד.

דרך תיקון ותשובה, ייעץ הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה פרק ד ארחות הלכה 115), לאדם שנמצאו שהתפילין שלו היו פסולות מאז ומעולם, שיוסיף מכאן ואילך בזמן הנחת התפילין, וישהה בהם זמן נוסף אחרי התפילה, וגם יניחם בשעת הלימוד, ואם אינו נוח לו לנהוג כן בפני רבים, יניח לפחות תפלין של יד.

וכתב בשו"ת הר צבי (או"ח סימן לה) בשם כמה אחרונים, כיון שדעתו היתה לשם שמים לקיים המצוה, יש לו שכר מצות תפילין. מאידךמבואר במשך חכמה (שמות פרק יג פסוק י), שלמרות שבזמנו נתן התפילין למגיה מומחה, אם נמצא שהתפילין היו פסולין, סוף כל סוף אין לו שום קיום מצוה. וכן משמע בשו"ע (סימן לב סעיף כ) כדברי המשך חכמה, שלא חילק בין מי שבדק תפיליו כראוי לבין שאר אנשים.