תפילת הנוטל תרופה
(הלוקח תרופה [או מקיז דם] יאמר לפני שנוטלה בקשה זו [או"ח ר"ל מ"ב סק"ו, ערוה"ש סעי' ה'].
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא עֵסֶק זֶה לִי לִרְפוּאָה כִּי רוֹפֵא חִנָּם אָתָּה.
תפילה לחולה שסידר מרן רבינו החיד"א זיע"א שכתב עליה ש'יסודתה בהררי קודש'.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל [ויאמר את שם החולה ושם אמו/ה] וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וּתְבַטֵּל מֵעַל [ויאמר את שם החולה ושם אמו/ה] כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.
אָנָּא מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן, הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל [ויאמר את שם החולה ושם אמו/ה] הַמּוּטָל עַל עֶרֶשֹ דְּוָי, וְתִרְפָּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ רוֹפֵא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל [ר"ת (גימטריא) רפ"ח למתק ולהעלות רפ"ח ניצוצין]. וּתְקַיֶּים בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשֹ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ (יכוין כי עֶרֶשֹ יהפך עֶשֶׂר, דְּוָי יוּד). וּלְמַעַן זְכוּת אַבְרָהָם אָחוּז בְּחֶסֶד, יִצְחָק נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, יַעֲקֹב אָחוּז בְּתִפְאֶרֶת, משֶׁה אָחוּז בְּנֵצַח, אַהֲרֹן בְּהוֹד, תְּרַפְּאֵהוּ רְפוּאָה שְׁלֵימָה, וְתַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשׁוֹ. וּבְכֹחַ שְׁנַיִם וְעֶשְֹרִים אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי, תִּפְתַּח ל[ויאמר את שם החולה ושם אמו/ה] שַׁעֲרֵי אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא, שַׁעֲרֵי בְרִיאוּת, שַׁעֲרֵי גִּילָה, שַׁעֲרֵי דְּרוֹר, שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר, שַׁעֲרֵי זְכוּת אָבוֹת, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי כַּפָּרָה, שַׁעֲרֵי לֵב טָהוֹר, שַׁעֲרֵי מְחִילָה, שַׁעֲרֵי נְעִימוֹת, שַׁעֲרֵי סְמִיכָה, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיּוּת, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵימָה, שַׁעֲרֵי שִֹמְחָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. וְכָל צִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָֹה הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ יִזָּכְרוּ לִפְנֵי כִסֵּא רַחֲמֶיךָ לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדוֹ, וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אוֹיְבָיו, יְהֹוָה יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּיהוּ לְאוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲשֶׁר הוּא יְסוֹד הַכֹּל וְעִיקָר הַכֹּל וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה (יכוין כי יש בו ד' אותיות אלף הא יוד הא וכחו גדול פשוט או מורכב לכל דבר וסודו שהוא סוד היחוד), שֶׁתִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵימָה לְחוֹלֶה הַזֶּה [ויאמר את שם החולה ושם אמו/ה], וְתַעֲמִידֵהוּ עַל עָמְדוֹ וִיחִי מֵחָלְיוֹ. וְיָדַעְנוּ כִּי אֵין אָנוּ כְדַאִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל עַצְמֵנוּ, וְכָל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים, אָמְנָם שַֹמְנוּ רַחֲמֶיךָ נֶגֶד עֵינֵינוּ כִּי רַחוּם אָתָּה, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. לָכֵן בְּבֹשֶׁת פָּנִים אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים עַל [ויאמר את שם החולה ושם אמו/ה] הַחוֹלֶה הַזֶּה. אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ, וְתַבְרִיאֵהוּ וְתַחְלִימֵהוּ וּתְחַזְּקֵהוּ וּתְאַמְּצֵהוּ, וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
