חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
י״ט בסיון תשפ״ד – 25/06/2024
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת וישב – האמנתי כי אדבר
וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְבֵית אֲדֹנָיו הַמִצְרִי. (לט, ב)

sphinx 1175828 640

ופי' התרגום: "והוה מימרא דה' בסעדיה דיוסף והוה גבר מצלח והוה בבית רבוניה מצראה," ע"כ. וכן פי' רש"י על הקרא (שם, ב) "וירא אדניו כי ה' אתו – שם שמים שגור בפיו," ע"כ.

ומקור לזה איתא בדברי התנחומא (אות ח)' ז"ל, "וימאן ויאמר אל אשת אדוניו, זה שאמר הכתוב (ירמיה יז, ז:) ברוך הגבר אשר יבטח בה.' את מוצא, כיון שהיה בבית רבו, ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח וגו,' וירא אדוניו כי ה' אתו וגו,' וכי פוטיפר רשע היה רואה שהקב"ה עמו, ומה הוא כי ה' אתו? אלא שלא היה שמו של הקב"ה זז מפיו. היה נכנס לשמשו, והוא היה מלחש ואומר: "רבון העולם אתה הוא בטחוני, אתה הוא פטרוני [אדוני,] תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ובעיני פוטיפר אדוני." ופוטיפר אומר לו מה אתהמלחש? שמא כשפים אתה עושה לי? והוא משיבו לא, אלא אני מתפלל שאמצא חן בעיניך. לפיכך כתיב: וירא אדוניו כי ה' אתו.

ומה וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו? היה מוזג לרבו קונדיטין [יין מרוקם ומבשם,] והוא אומר לו מה מזגת לי? הוא אומר קונדיטין, אומר לו פסינתטון [יין מרוקח בלענה, מעשב מר] אני רוצה, והיה פסינתטון. הוא אומר יין אני רוצה, והיה יין, הוא אומר יין מבושל אני רוצה והיה מבושל, וכן על המים, וכן על כל דבר ודבר שנאמר: וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, כיון שראה רבו כן, מסר [לו] כל המפתחות ולא היה יודע אחריו כלום, שכן אמר הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכו,"' ע"כ דברי התנחומא.

האופן שיוסף חיזק עצמו להיות בוטח בה'

הרי מבואר מדברי המדרש שזכה יוסף להיות בכלל הקרא: "ברוך הגבר אשר יבטח בה."' והאופן שהיה מחזק את עצמו להיות בוטח בה,' היה ע"י שעל כל דבר ודבר שהיה צריך לעשות, היה מדבר דברים של בטחון, ולא היה שמו של השי"ת זז מפיו. שמדת הבטחון הוא מדה התלוי בלבו של אדם, והאופן לחזק עצמו להרגיש הרגשים של בטחון, שהשי"ת הוא בטחוני, הוא ע"י שיוציא בשפתיו תמיד שאני בוטח בהשי"ת. וע"י זה יחזק עצמו להיות בוטח באמת בהשי"ת תמיד.

הצלחתו של יוסף – והיה ה' מבטחו

ובהמשך דברי המדרש מבואר, דגודל הצלחתו של יוסף היה משום שהיה בוטח בה.' דכיון שזכה יוסף, שהיה לו מדת הבטחון בהשי"ת, משום הכי, בכל דבר שעשה היה לו הצלחה גדולה. עד כדי כך, שהשי"ת שינה לו את הטבע לתועלת הצלחתו! שמזג כוס לרבו, ורבו רצה כוס אחר, ובזכות שיוסף היה בוטח בה,' נעשה לאותו דבר שרצה רבו. וזהו סיפא דקרא: "ברוך הגבר אשר יבטח בה' – והיה ה' מבטחו." שכל הצלחתו היה משום שהיה בוטח בה.' וכמו שפי' המפרשים וז"ל המצודות דוד: "והיה ה' מבטחו – ר"ל כמו שיבטח בו כן יהיה למבטח ולעזרה," עכ"ל.

ולפי זה יש לבאר הקרא, ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח וגו,' וכפשוטו צ"ב מדוע נאמר "ויהי" כמה פעמים. ולפי דברי המדרש מובן היטב, דהטעם שהיה איש מצליח היה משום שהיה יוסף תמיד בטוח בה,' ע"י שהיה מדבר תמיד בעניני בטחון, לחזק עצמו להיות בוטח בה.' משום הכי זכה – "ויהי ה' את יוסף" – היינו מכח מדת בטחון בהשי"ת, ומשום הכי היה איש מצליח בכל מה שעשה, עד כדי כך שהקב"ה שינה את הטבע לתועלתו!

האופן לחזק מדת הבטחון

ומקור לזה, שהאופן לקנות מדת הבטחון הוא ע"י אמירת פסוקי בטחון, איתא בירושלמי בברכות (פ"ה ה"א:) "רבי יעקב בר אחא ר' יסא בשם רבי יוחנן: לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך: "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה." ר' יוסי בי ר' אבון ר' אבהו בשם ר' יוחנן וחברייא: "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך," ע"כ. ופירשו המפרשים, שהכוונה בדברי הירושלמי, שע"י אמירת פסוקים אלו, יתעורר לבו להיות מאמין ובוטח בה' בלב שלם. כתיב בתהלים (קטז, י:) "האמנתי כי אדבר," ופי' המאירי (שם) וז"ל, "כלומר, כשהייתי מדבר דברים בעצמי לעורר נפשי בבטחון באל, לא היה דבר הפה לבד, אלא שהאמנתי כן בתוך לבי אמונה חזקה," עכ"ל.

וזו כוונת הירושלמי, שכל אחד ואחד צריך לחזק עצמו תמיד, להיות מאמין ובטוח בהקב"ה באמת בלב שלם. והאופן לחזק אמונתנו בהקב"ה, הוא ע"י שיהיה שם שמים שגור בפינו ונדבר תמיד בעניני אמונה ובטחון בהשי"ת, דע"י זה נוכל לחזק עצמנו להיות מאמינים ובטוחים בהקב"ה באמת בלב שלם. כמ"ש החובת הלבבות (שער חשבון הנפש פ"ג חשבון ט:)' "שמחשבת הנפש הולכת אחר המאמר, ונמשכת אל הדבור," עכ"ל. וכפי השיעור שידבר בעניני אמונה ובטחון, כמו כן יתחזק בלבו ונפשו להיות בוטח בה.'

אמירת פסוקי בטחון

בספר משפט צדק (אות רי"ד) הביא דברי המהר"ל בענין אמירת 'פסוקי בטחון' וכתב וז"ל, "נמצא כתיב בשם הגאון החסיד מופלג בדורו נר ישראל עמוד הימיני מו"ה ליב אב"ד דק"ק פראג זצוק"ל שיאמר כל אדם פסוקי בטחונות כדי להרגיל עצמו ב"ה למידת הבטחון ואמונה. זאת עיקר דת הישראלי ומה גם עתה שהאמונה נחלש למאוד אצל כמה בני אדם וצריך מאוד להחזיק עצמו בזה.

ואחר אמירת הפסוקים יבקש מהש"י שיזכהו למדת אמונה ובטחון כרצונו ית' וכו' ע"ש. וכתב שם הגאון הזה שמקובל בידו מהקדמונים זלה"ה שאלו הפסוקים מסוגלים לבטל בהם כל גזרות קשות, ובדוק ומנוסה הוא להם שהיו אומרים פסוקים אלו בכמה מערכות המלחמה ושמו בטחונם חזק בהקב"ה והיו נצולים. הרי שמסוגלים עד מאוד. וגם הפסוקים אלו מסוגלים לבעלי משא ומתן לאומרם על הדרכים גם בביתם קודם עסקיהם," עכ"ל.

שיר של פגעים

ומצינו עוד מקור לזה, מדברי הגמ' בשבועות (טו, ב:) "רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי [פרש"י: שיר של פגעים (תהלים צ"א]) וגאני. היכי עביד הכי? והאמר ר' יהושע בן לוי: אסור להתרפאות בדברי תורה! להגן שאני," ע"כ. והקשה החינוך (מצוה תקי"ב) דמאי שנא מאיסור של "חובר חבר" שאסור שיאמר אדם דברים ויאמר לבני אדם שאותם הדברים יועילו או יזיקו לאחד מכל הענינים, כדכתיב (דברים יח, י-יא:) "לא ימצא בך וגו' וחובר חבר?"

ותי' וז"ל, "הזכירו לומר מזמורים אלו שיש בהם דברים יעוררו הנפש היודע אותם לחסות בה' ולהשים בו כל מבטחו, ולקבוע בלבבו יראתו ולסמוך על חסדו וטובו, ומתוך התעוררות על זה יהיה נשמר בלי ספק מכל נזק. וזה שהשיבו בגמרא בענין זה, דקא פריך התםוהיכי עביד רבי יהושע כן והאמר רבי יהושע אסור להתרפאות בדברי תורה, ואמרו להגן שאני. כלומר, לא אסרה תורה שיאמר אדם דבריתורה לעורר נפשו לטובה כדי שיגן עליו אותו הזכות לשומרו," עכ"ל. הרי חזינן להדיא בדבריו הך יסוד, שהתכלית באמירת "שיר של פגעים" שכל המזמור איירי בפסוקי בטחון בהשי"ת, הוא לעורר עצמו להיות בוטח בהשי"ת באמת, ואין התכלית רק באמירה בעלמא, רק לעורר עצמו להיות בוטח בה.' שע"י אמירה זו יקנה וישריש בנפשו מדת הבטחון, וע"י מדת הבטחון יזכה להיות שמור מכל רע, וע"כ ר' יהושע בן לוי אמר מזמור זה קודם שהלך לישן.

במה נצחו החשמונאים

המגן אברהם (סי' רצ"ה) כתב דכשאומרים במוצ"ש ויהי נועם כופלין פסוק אורך ימים וגו.' והביא מהתשב"ץ (סי' רס"א) שהטעם לזה "דבהכי יש שם מנין תיבות כמנין "כהנים," לפי שהכהנים חשמונאי ובניו כשהלכו למלחמה על יוונים שבימיהם, אמרו ויהי נועם, וכפלו אורך ימים, ונצחו על ידי כך," עכת"ד. הרי חזינן גודל הכח של אמירת פסוקי בטחון, שבזכות אמירה זו זכו החשמונאים לנצח את המלחמה. דמזמור זה הוא "שיר של פגעים," וכל המזמור איירי במי שתולה בטחונו בהשי"ת, שהשי"ת מחסה לו ושומרו מכל דבר רע שבעולם. ועמדו במלחמה י"ב בני חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות, ועל פי דרך הטבע אין שום צד בעולם די"ג אנשים ינצחו כמה רבבות [כמו דאמרינן בעל הניסים "מסרת גבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים וגו.]"' וע"כ לא היה להם סיכוי לנצח המלחמה ע"י כחם ועוצם ידם, שהרי לא היה להם את היכולת בדרך הטבע לנצח המלחמה. רק הלכו בבטחון גמור בהקב"ה שינצחו המלחמה. וע"כ אמרו "ויהי נועם" כדי לעורר עצמם להיות בוטחים בה' באמת, וע"י זה זכו לישועה גדולה, ונצחו המלחמה!

ולפי זה מובן היטב הסגולה שהביא בסידור רבי שבתי בשם הרמב"ן, לומר 'שיר של פגעים' אחר הדלקת נרות חנוכה וז"ל: "

סגולה מהרמב"ן יאמר ויהי נועם וכו' כל תיבה ז' פעמים אחר הדלקת נרות וטוב מאוד (נ"ב ובשם מורי ריב"ש נר"ו לאמר ז"פ ויהי נועם יושב בסתר כפשוטו והיה נוהג לומר ג"כ בימים נוראים, ובכל עת צרה שלא תבא,") עכ"ל. [ויש אחרונים שכתבו שזהו סגולה לשמירה לכל השנה]. והכוונה כנ"ל, שע"י אמירת "שיר של פגעים" יתעורר עצמו להיות בוטח בה' כמו שבטחו החשמונאים, ועי"ז יזכה

לשמירה מעולה, כמו שהשי"ת שומר ומגן על כל הבוטחים בו.

האופן לזכות לניסים

ואחר שמבואר מכל הנ"ל שהאופן לקבוע בנפשו מדת הבטחון הוא ע"י הדיבור בעניני אמונה ובטחון, ובפרט בפסוקי בטחון, מובן היטב מדוע יוסף בשעה שעסק בהשתדלות דיבר דברים לעורר עצמו במדת הבטחון, שהרי בשעה שאדם עוסק בעניני הטבע, הרי באותו שעה נראה שכל הצלחתו תלוי מכחו, שהרי הוא העוסק ורק ע"י עסקו יצליח. וע"כ דוקא באותה שעה איכא צורך לעורר עצמו לשום כל בטחונו אך ורק בהשי"ת, וע"כ יוסף חיזק עצמו להיות בוטח בה' ע"י שדיבר לעצמו דברים לעורר עצמו להיות בוטח בה.' ומכח בטחונו בה' זכה לניסים גלויים, השי"ת שינה את הטבע בשבילו. שאפילו אחר שכבר היה בידו איזה דבר, ופוטיפר ביקש ממנו דבר אחר, השי"ת שינה אותו לדבר שביקש פוטיפר, שזהו הכח של מדת הבטחון. דמי שמאמין באמת בהשי"ת אין אצלו שום נ"מ בין הנהגת הטבע להנהגת הניסים, כמו שאמר ר' חנינא בן דוסא "מי שאמר לשמן וידלק הוא יאמר לחומץ וידלק," דהרי אין שום נ"מ לו ית,' הוא המנהיג את הטבע ממש כמו הנהגת הניסים, ויזכה לראות ניסים כמו שזכה ר' חנינא בן דוסא.

לימוד למעשה:

וכיון שכן, שמבואר מכל הנ"ל שהאופן לחזק עצמו לקנות מדת הבטחון הוא לדבר דברי אמונה ובטחון, יש ללמוד מכאן להיות כמו יוסף הצדיק, ובשעת עסק בעניני השתדלות או שאר עניני הטבע, צריך האדם לדבר לעצמו, ולעורר עצמו להיות בוטח בה,' בין בפסוקי בטחון, או בשאר לשון שהוא מבין, ולהוציא בפה מלא שכל הצלחתו הוא אך ורק מאת השי"ת, כמו שאמר יוסף "רבון העולם אתה הוא בטחוני". ואם יעורר עצמו להיות בוטח בהשי"ת בשעת עסק בהשתדלות, יזכה להצלחה גדולה כמו שזכה יוסף, עד כדי כך שהשי"ת ישנה הטבע לתועלת הצלחתו. עוד אופן נפלא לקנות מדת הבטחון, היינו שילמד בחברותא עניני בטחון, כגון חובת הלבבות שער הבטחון וכדומה. שהלימוד בחברותא מעורר המחשבה להבין הדברים בבהירות ובשלימות, ועצם הדיבור שמוציא בפיו, מעורר באופן נפלא להשריש בנפשו מדת הבטחון. אבל מי שלומד עניני בטחון לעצמו, אין לו הך תועלת שצריך להוציא בשפתיו לבאר וללבן הדברים באופן ברור עד מאוד.

מאמרים נוספים

נושאים שונים

פלא יועץ | הרה"ג אליעזר פאפו זצוק"ל | הבטיח שמי שילמד בספר שלו, הוא יהיה מליץ יושר עליו בשמים.

תפילות

היי צדיק/ה ! 

זיכוי הרבים כבר עשית היום?

שתפ/י אותנו עם החברים

כל הזכויות שלך 😉

קדושים תהיו - לתקן עולם במלכות שדי