Search
Close this search box.
י״ח בתמוז תשפ״ד – 23/07/2024
Search
Close this search box.
Getting your Trinity Audio player ready...

בטחון בשם בעת צרה
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. (מט, יח)

הנה לשון 'קווי – תקוה' הוא אחד מן עשר הלשונות של בטחון שהביא החובת הלבבות (סוף שער בטחון.) והוא לקוות, ולצפות, ולייחל לישועת ה.' ובעזהי"ת בהמשך נבאר קצת מן הענין.

הכל בקיווי

איתא במדרש (בראשית רבה פ' צ"ח) וז"ל: "לישועתך קויתי ה' – אמר רבי יצחק הכל בקווי, יסורין בקווי, קדושת השם בקווי, זכות אבותבקווי, תאותו של עוה"ב בקווי, יסורין, הה"ד (ישעיהו כו, ח:) "אף אורח משפטיך ה' קוינוך," אלו יסורין, "לשמך" זו קדושת השם, "ולזכרך" זו זכות אבות, "תאות נפש" זו תאותו של עוה"ב. חנינה בקווי (שם לג, ב:) "ה' חננו לך קוינו," סליחה בקווי (תהלים קל, ד:) "כי עמך הסליחה," מה כתיב בתריה "קויתי ה,"' לפי שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסובר בו שגאולה מגעת בימיו, כיון שראה שמת מיד אמר לישועתך קויתי ה' עכ.

ופי' העץ יוסף וז"ל, "הכל בקווי, כלומר שאפילו אין האדם כדאי זוכה לכל המתנות בזכות הקווי כדמפרש והיינו בזכות האמונה והבטחון. ועל זה אמר: "לישועתך קויתי ה,"' שאפילו לא יהיו כדאים כל כך לגאולה וישועה מ"מ תהיה הישועה בזכות הקווי והבטחון. יסורין בקווי – פי' שעם היות האדם בתוקף הצרה ומדוכא ביסורין יקוה לה' שירחם עליו ויסירם מעליו וכו,"' עכ"ל, ועי"ש בכל דבריו הנפלאים בביאור דברי המדרש.

מבואר מדברי המדרש, שיכול כל אחד ואחד לזכות לכל דברי ע"י

הקווי, אפילו אם אין האדם כדאי וראוי. שמה שאדם זוכה לו ע"י מדת הבטחון אינו תלוי כלל וכלל בזכויות, כדאיתא בדברי המדרש (ילקוט שמעוני תהלים רמז תשי"ט) ז"ל: "רבי אליעזר ורבי תנחום בשם רבי ירמיה

אפילו רשע ובוטח בה' חסד יסובבנו," ע"כ.

יכול לקוות לכל דבר

עוד מקור איתא בדברי המדרש (תנחומא פרשת וזאת הברכה:) "אמר דוד רבש"ע לכל מדות אדם מקוה, אם הוא עני עד שיעשיר, חלש עד שיהיה גבור, חולה עד שיתרפא, חבוש בבית האסורין עד שיתירוהו וכו,"' ע"כ. ומבואר דיכול יהודי לקוות לכל המדות.

חובה לקוות לישועת ה'

הגם שמבואר מכל הנ"ל דיכול כל אחד ואחד לזכות לישועת ה' בכל ענין ע"י הקווי, מ"מ חובה מוטלת על כל אחד ואחד לקוות לישועת ה' בעת צרה. הנה כתב רבינו יונה (שערי תשובה שער ג,' אות ל"ב) וז"ל, "כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם, לא תירא מהם (דברים ז, יז-יח.) כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכבעם רב ממך, לא תירא מהם (שם כ, א.) הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר(תהלים פה, י:) "אך קרוב ליראיו ישעו," וכן כתוב (ישעיה נא, יב:) "מי את ותיראי מאנוש ימות," עכ"ל. ומבואר מדבריו, דכשיהודי שרוי בצער, אין זו רק הנהגה טובה לבטוח בה,' רק חובה מוטלת עליו להיות בוטח בהשי"ת, ואסור ליהודי החרד לדבר ה' לפחד משום דבר בעולם, "כי ה' אלקיך עמך," וצריך הוא רק לבטוח ולקוות לישועת ה' – כי ישעותו קרובה לבא.

צפית לישועה

הנה אחד מן השאלות ששואלין כל אדם בבי"ד של מעלה: "האם צפית לישועה." כאיתא בגמ' שבת (לא, א) אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר," ע"כ.

ועי' במש"כ הבית הלוי (בקונטרס הבטחון) וז"ל: "ובשעת הדין שואלין לו צפית לישועה פי' אם חכה לישועה ולא נתיאש ממנה והתחזק ממנה,והתחזק בבטחונו בכלפרט שנתחדש עליו," עכ"ל. וע"ע במש"כ הפלא יועץ (ענין צפוי) וז"ל: "ידוע שאחת מן השאלות ששואלים ליום הדין היא, צפית לישועה (שבת לא, א,) וזהו דבר המסור ללב, שלא די באמור בפה שהוא מצפה לישועה, אלא צריך להיות מצפה לישועה בלב שלם ואמונה שלמה. שכמו שבכל יום אדם מתקרב אל המיתה כך בכל יום ויום מתקרב הגאולה, ואם יתמהמה, נחכה לו כי בוא יבוא בודאי בלי שום ספק. ולא על הגאלה בלבד צריך להיות יושב ומצפה אלא על כל מין צרה שלא תבוא על האדם צריך להיות מצפה, תשועת ה' כהרף עין," עכ"ל. הרי מבואר מדבריהם, שהחובה להיות מצפה לישועת ה,' אינה רק כלפי הגאולה העתידה, אלא גם כלפי כל ישועה שצריך האדם, עתיד ליתן את הדין אם קיוה לישועת ה.'

אפילו חרב חדה

ולהורות עד היכן הדברים הדברים מגיעים, דלעולם יש תקוה, ואין שום מצב בהאי עלמא דשייך בו יאוש – כתיב (מלכים ב' כ, א:) "בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו."' ואיתא בגמ' ברכות (י, א:) "אמר ליה [ישעיהו לחזקיהו:] כבר נגזרה עליך גזירה [פרש"י: שתמות.] אמר ליה [חזקיהו לישעיהו:] בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא – אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. אתמר נמי, רבי יוחנןורבי אליעזר דאמרי תרוייהו: אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר: הן יקטלני לו איחל," ע"כ.

בטחון אפילו כנגד נבואה

ומבואר מזה דבר נפלא עד מאוד, שאפילו אם יבא נביא ה,' ומתנבא שדבר ה' הוא שימות, הרי אין לך גזירה גדולה מזו, והרי בודאי יש לו סיבה גדולה שיתייאש ויאמר שאין שום תקוה, שכבר נגזרה הגזירה מן השמים שימות. ומ"מ מה אמר חזקיהו!? כך מקובלני מבית אבי אבא – "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים." הרי שאין מצב בעולם שאין לו תקוה, אפילו כנגד נבואה מפורשת מפי נביא ה,' שכך נגזר מן השמים, מ"מ עדיין יש תקוה, ואם יחזק את עצמו להיות בוטח ברחמי ה,' שהוא ית' ירחם עליו, בודאי ביכלתו לשנות גזירת ה,' אפילו אם כבר נמסר בנבואה לנביא ה!' וכך הוה, שזכה חזקיהו להתרפאות מחליו!

בטחון אפילו כנגד כל חוקי הטבע

יש עוד יסוד גדול בענין בטחון ממעשה זה. דאיתא במדרש רבה (פרשה ס"ג אות ט:)' "אמר ר' לוי: אברהם חידש זקנה. יצחק חידש יסורים. יעקב חידש חולי. חזקיהו חידש חולי שיתרפא," ע"כ. הרי שעד ימי חזקיהו לא היה שום אפשרות לחולה להתרפא מחליו. [ואיירי כשנחלה במחלה שבודאי ימות, עיין בפי' יפה תואר שהק' על דברי המדרש, שמבואר בכמה מקומות שמצינו שהיו חולים שנתרפאו, אבימלך, מרים וכו.' ועוד הק,' דהרי כתיב "ורפא ירפא," הרי להדיא שיש חולי שיכול להתרפא. ותי' שבכל הני חלאים היה רק מכה בעלמא, אבל חולי דחזקיהו היה מחלה הכולל כל הגוף, שלא היה שום אפשרות כלל להתרפא ממנו].

הרי חזינן עד היכן הדברים מגיעין, מהו הכח של מדת הבטחון, שהרי אפילו אחר שחזקיהו נחלה במחלה שלא היה שום אפשרות להתרפא ממנו, ולא היה שום אדם בהאי עלמא שנתרפא מאותו מחלה, עדיין לא התייאש, ולא אמר שאין שום תקוה להתרפא, שהרי אין שום תרופה למחלתו. רק האמין באמונה שלימה, שאפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, ולעולם יש תקוה, שהוא ית' "כל יכול," ויש לו ית' האפשרות לרפא כל חולי בהאי עלמא, אפילו אם עד היום לא היה שום חולה שנתרפא מאותו מחלה! וכך הוה, שזכה להתרפא מחליו! שעד חזקיהו לא היה חולה שיתרפא, וע"י תקותו של חזקיהו נתחדש רפואות! השי"ת בורא רפואות!! שהוא ית' "כל יכול!"

אל ימנע 'עצמו' מן הרחמים

השומר אמונים (מאמר הבטחון והתחזקות פרק ב)' הק' על דברי הגמ' (הנ"ל:) "לכאורה קשה מאי קאמר "אל ימנע עצמו מן הרחמים," מי זה האיש שמונע עצמו מן הרחמים, ואם הכוונה שיבקש רחמים הוה ליה למימר אל ימנע עצמו מבקשת רחמים? ועוד שמביא ראיה מהכתוב "הן יקטלני לו אייחל," הלא אייחל הוא לשון בטחון ולא לשון תפילה? ותי:' רק ידוע וכתבנו למעלה (בדרוש הבטחון פרק ד)' כי מדת בטחון תלוי במדת תפארת מדתו של יעקב, וגם בחינת רחמים הוא מורה למדת תפארת התמזגות שני המדות חסד וגבורה, וכתבנו (במאמר השגחה פרטית פרק ד)' בשם הבעש"ט זי"ע באם אדם הוא בצער או בסכנה ח"ו, אז סגולה שלא יתפלל שום תפלה רק יחזק בטחונו חזק בה,' וזה סגולה גדולה, ואם אדם מחזק בטחונו בה' בלי תפילה, מוכח שאין לו עוד שום כח אפילו להתפלל, והוא כמו תינוק קטן שאין לו שום דעת לבקש שום דבר, רק הוא בבחינת (תהלים קלא, ב:) "נפשי כגמול עלי אמו," ומעורר בזה שרש אמונת אלקות שהוא (שמות כ, ב:) "אנכי ה' אלהיך" שהקב"ה כל יכול להושיע אפילו למעלה מגדר הטבע, ואז נצטרף בזה שלשה בחינות אמונה, בטחון, ותמימות הלב, ואז נתעורר עליו מדת הרחמים, שהוא כולל כל הספירות וכל המדות עיין בקהלת יעקב (ערך ר"ח,) ורחמים שייך אפילו מי שאינו ראוי לישועה. וזה אפשר הכוונה אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו, פירוש – שלא יהיה הוא בעצמו הגורם להמנע ממדת הרחמים, בהסיר בטחונו מאלקיו, רק יחזק בטחונו חזק בה,' ועל זה מביא שפיר ראיה מהכתוב לו אייחל דייקא, שהוא מדת הבטחון והבן, עכ"ד.

הרי מבואר מדבריו, דמי שנמצא באיזה מצב שהוא שזקוק לרחמי שמים, ישועתו נתונה בידו, אם יקוה להשי"ת, ובוטח בה' שיזכה לרחמי שמים, הרי בודאי יזכה לישועת ה.' אבל אם ח"ו אינו

מקוה להשי"ת ומתייאש מלראות ישועת ה,' הרי זהו הסיבה שלא

יזכה לישועת ה,' והרי הוא בעצמו מונע את עצמו מלזכות לרחמי ה,' וע"כ מדוייק לשון הגמ' – "אל ימנע עצמו מן הרחמים," שהרי הוא

בעצמו מונע מלזכות לישועת ה,' והבחירה נתונה בידו!

קוו ושובו וקוו

ומאחר שמבואר מהנ"ל דלעולם – "יש תקוה" בכל מצב שהוא, אם אחד מקוה לישועת ה' ועדיין לא זכה לראות הישועה, אל לו להתייאש, רק יחזק את עצמו לקוות יותר ויותר כמו שכתוב (תהלים כז, יד:) "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה."' ואיתא במדרש (שוחר טוב, מזמור מ)' ז"ל, "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' (תהלים כז, יד,) קוה אל ה,' וקוה אל ה,' תקוה אחר תקוה, חזק ויאמץ לבך, אם קויתם ולא נושעתם, קוו ושובו וקוו, ואם תאמר עד מתי נקוה, כבר כתיב (תהלים קלא, ג:) יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם," עכ"ל. הרי, דליכא שום מצב בהאי עלמא דלית ליה תקוה, ואם היה מקוה ועדיין לא נושע – וקוה אל ה!' יחזור ויקוה, מעתה עד עולם, עד שיזכה לישועת ה.'

חזק חזק ונתחזק!!

מאמרים נוספים

נושאים שונים

פלא יועץ | הרה"ג אליעזר פאפו זצוק"ל | הבטיח שמי שילמד בספר שלו, הוא יהיה מליץ יושר עליו בשמים.

תפילות

היי צדיק/ה ! 

זיכוי הרבים כבר עשית היום?

שתפ/י אותנו עם החברים

כל הזכויות שלך 😉

קדושים תהיו - לתקן עולם במלכות שדי