1. דרכי החיזוק – מראש ישיבת פונביז' – מוסר

משיחות רבינו מרן ראש הישיבה הגה”ר רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין שליט”א ראש ישיבת פונביז’

נשיא מועצת גדולי התורה

---

החזק במוסר אל תרף

---

עניין המוסר

יש שני עניינים בלימוד המוסר. ראשית מפני שיש הרבה דברים שאינם ידועים, ועל ידי לימוד המוסר יודעים את מה שחייבים לעשות, כי יש דברים שאדם אינו יודע שהוא חייב בהם, וחושב שהם מידת חסידות, או שאינו יודע כלל שיש דבר כזה, וספרי המוסר מבארים ומסבירים מה זה מידת חסידות ומה זה חיוב גמור. והענין השני הוא פשוט יותר, כי יש מצוה של יראת שמים, כמו שכתוב: (דברים י, כ) את השם אלוקיך תירא,

והיא מצות עשה שיש בה הרבה מדרגות, ואנו מצווים לקיים את המצוה בשלמות, להוסיף ולהוסיף יראת שמים, כמו שכתב רבינו יונה בכמה מקומות (ש"א יז ועוד) שאדם חייב להוסיף יראת שמים יום יום, כי שייך בכל יום להוסיף יראת שמים ולהתחזק יותר באמונה, שהכרת האמת תהיה יותר ברורה ויותר ברורה, וזה חיוב, להוסיף יראת שמים בכל יום, וזה גם כן מחייב את הלימוד בספרי המוסר, שעל ידם מגיעים לזה.

לימוד המוסר הוא מצווה דאורייתא

סדר המוסר אינו מידת חסידות, אלא חיוב דאורייתא, לחזק את האמונה, וכמו שהביא הביאור הלכה בסימן א'
מספר החינוך שש מצוות תמידיות שחיובן בכל רגע, ואחת מהן היא "אנכי השם אלוקיך", והיינו לזכור תמיד את האמונה, ולחיות לפי האמונה, ובכל יום חייבים להוסיף חיזוק באמונה, שאין גבול למדרגות בזה.
כבר כתבו כל הפוסקים וכן הביא המשנה ברורה סימן א' וסימן תר"ג) שחיוב גמור להתחזק בכל יום על ידי ספרי
מוסר, וזה דבר פשוט, מפני שיש יצר הרע, וכן מפורש בגמרא (ברכות לב, ב) ארבעה דברים צריכים חיזוק, ופירש רש"י שם: שיתחזק אדם בהם תמיד, וזה נאמר אפילו על גדולי הדור, כמו שמובא בגמרא שם על יהושע, שהקב"ה אמר לו רק חזק ואמץ, וכל שכן אנחנו בדרגתנו. בסמ"ק סימן ט' כתב על הפסוק( דברים י, טז) ומלתם את ערלת לבבכם "פירוש, לאהוב את התוכחות ולאהוב מי שיוכיחנו. וגם שלמה המלך עליו השלום כתב בספרו הוכח לחכם ויאהבך. ובמצוה זו יש לאו שנאמר וערפכם לא תקשו עוד". והיינו שיש מצות עשה לאהוב תוכחה! לשמוע תוכחה, ואפשר גם לראות תוכחה, בספרי המוסר, שגם הם מוכיחים, וצריכים לאהוב ולקבל את התוכחה, ויש על זה מצות עשה מיוחדת 'ומלתם את ערלת לבבכם', וגם לאו 'וערפכם לא תקשו עוד'.

סדר מוסר בישיבות

לפני שנים רבות היו שתי דעות בין הגדולים אם לקבוע סדר מוסר בישיבות, והיו מגדולי ישראל שאמרו כי אמנם
בודאי שכל אחד צריך ללמוד ספרי יראה ומוסר, אבל אין לקבוע זמן מסוים לזה, מפני שנמצאים באמצע הלימוד, ולא שייך לסגור את הגמרא כדי ללמוד מוסר, ומאידך היו גדולים אחרים שאמרו כי כשם שמפסיקים את הלימוד לתפילה ואין בכך ביטול תורה, וכמאמרם (שבת י, א) זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד, כך גם אפשר להפסיק לצורך לימוד המוסר, ואין בכך ביטול תורה, אלא זמן מוסר לחוד וזמן תורה לחוד.
אמנם בימינו הכל מודים שסדר המוסר הוא דבר הכרחי, וכן הנהיגו בכל הישיבות זמן קבוע ללימוד המוסר בכל יום, וכבר כתב החפץ חיים "ראוי ונחוץ לקבוע בכל הישיבות עת קבוע ללימוד המוסר בכל יום, וכן דיברתי עם גדולים שהתנגדו מלפנים ללימוד המוסר בישיבות, ועתה הודו הכל כי כהיום נחוץ מאד לימוד המוסר, ובלא לימוד המוסר אין אנו בטוחים שתתקיים תורת השם ויראתו בידינו".

היצר הרע נלחם

דוע שהיצר הרע מתגבר בעיקר נגד תורה, ולא אכפת לו שאדם יעשה הרבה מצוות ומעשים טובים במקום
ללמוד, אבל שלא ילמד תורה! כי התורה היא התבלין נגד היצר הרע, וכשאדם עוסק בתורה אין ליצר הרע שליטה עליו, ולכן היצר נלחם ועושה את כל המאמצים שאדם לא ילמד תורה, ואז יוכל לשלוט עליו. והרי מובא במשנה ברורה סימן א' בשם קדמונים שעיקר התבלין ליצר הרע הוא לימוד תורת היראה, והיינו ספרי המוסר, ולכן יצר הרע נלחם גם שלא יעסקו בספרי מוסר, והמציאות היא שאף על פי שיש סדר מוסר קבוע בישיבות חצי שעה לפני מעריב, זה לא בשלמות אצל כולם, ויש חלק מהציבור שמזלזלים בלימוד המוסר, למרות שזה מחזק מאד ומשפיע על כל היום כולו.

פיקוח נפש רוחני

בישיבות יש סדר קבוע ללימוד המוסר, ויש שחושבים שזה מידת חסידות, אבל באמת זה חיוב ופיקוח נפש
רוחני, שבלי זה ח"ו מוכרחים להיכשל, אם אין חשבון הנפש ואין ביקורת עצמית האדם נכשל, וצריכים ביקורת עצמית, וזה שייך רק אם יש קביעות יום יומית בזה, וכך כתב המסילת ישרים מיד בהתחלה, שבלי ביקורת עצמית האדם מוכרח להיכשל, כך המציאות וכך טבע האדם. סדר המוסר הוא מסדרי הישיבה, וצריכים לדעת שאין זו מידת חסידות, ולא יחשוב הלומד שהוא עושה בזה טובה למישהו, לראש הישיבה או למשגיח, אלא זה בשבילו, לטובתו! כי לימוד המוסר נותן שלמות לאדם, ונותן לו ביקורת עצמית, שהוא בודק את עצמו ומוצא את מה שצריך תיקון ומתקן, וזה הכי טוב שיכול להיות, ובזה זוכים לסייעתא דשמיא להצלחה בכל מה שצריך.

כמה זמן

העצה לחיזוק היא ללמוד מוסר בכל יום בסדר המוסר הקבוע בישיבות, ולא רק כמה דקות, אלא חצי שעה כנהוג
בישיבות, ובקלם שהיו בעלי מדרגה למדו מוסר שעה בכל יום, אמנם חצי שעה זהו זמן שכל אחד ואחד יכול לעמוד בו, ללמוד בספר מוסר המשפיע עליו ומושך את לבו, ואפילו אם קביעות הלימוד כרוכה במאמץ, זהו מאמץ שכדאי להתאמץ בו, שעל ידי זה יזכה לחיים טובים ומאושרים. יש שיעור לעסק המוסר, ואין לעסוק בספרי מוסר יותר מן הצורך, שהוא על חשבון עסק התורה, אבל קשה לצמצם את השיעור בזה לכל אחד ואחד. ויש מגדולי בעלי המוסר בדורות הקודמים שהיו עוסקים במוסר אפילו כמה שעות, ובספר אור המוסר ח"א עמ' רמו) הובא מכתב הגה"צ רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל: "אנכי יושב כעת לבדי בחדר מיוחד, וכשתי שעות ביום אני עסוק בספר המוסרי, שעה אחת בבוקר בספר שערי קדושה, ובערב שעה אחת בספר ראשית חכמה, וכאשר נכנסו הרעיונות בלב כראוי, אז מתנחם אני, כי לימוד המוסר בהתפעלות מחיה הלב ומשמח הנפש". סדרי המוסר הקבועים בישיבות הם המינימום ההכרחי לכל אחד, ובמעשה רב אות ס) כתב בשם הגר"א שצריך ללמוד ספרי מוסר כמה פעמים ביום, ומן הסתם גם הגר"א בעצמו נהג כן, ובנפש החיים ד, ז) כתב שיש היתר להפסיק מעט באמצע הלימוד להתבונן ביראת שמים ובהרהורי תשובה כפי הצורך, היינו שאם יש צורך בכך, הרי זה טוב מאד, ואינו ביטול תורה, אלא זהו ה'קב חומטין' הנצרך לקיום התורה. במעשה רב מובא בשם הגר"א ללמוד ספרי מוסר כמה פעמים ביום, לא מספיק פעם אחת ביום אלא צריכים כמה פעמים בכל יום, ואמנם בשבילנו זה קשה, אך על כל פנים צריכים לכל הפחות פעם ביום כמה דקות לעצור להתבונן וללמוד ספר מוסר בפנים, וזה משפיע מאד.

התענינות

לימוד המוסר צריך שיהיה מתוך התעניינות, ולא בכפייה, ואם לומדים מתוך שעמום וכפייה עצמית זה לא משפיע, רק מתוך התעניינות מה אומר המסילת ישרים ומה אומר החובות הלבבות, מה כתוב בכל ספרי המוסר, ומה כתוב בנפש החיים, בפרט בשער ד' שמאריך בענין לימוד התורה, אם זה מעניין ומרתק, זה משפיע השפעה פנימית, ולאט לאט ההשפעה מתחזקת עד שזה נעשה טבע ומשתנים לגמרי. סיפר לי אחד שהגיע מחוץ לארץ, שהוא היה במקום שהכריחו אותו ללמוד מוסר, והיה יושב ולומד ספרי מוסר שעות רבות ולא יצא לו שום תועלת מזה, כי הלימוד בכפייה אינו משפיע, ופעמים שאף גורם לתוצאה הפוכה שישנא את דברי המוסר, לכן יש לעסוק במוסר מתוך התעניינות ומתוך הבנה שלימוד המוסר הוא דבר חיוני מאד לכל מדרגת האדם, ואז בודאי תהיה השפעה גדולה.

שמחה

לימוד המוסר אינו גורם עצבות, אלא להפך, מוסר נותן שמחה, כמו אדם שיש לו בעיה רפואית, כשמגלה
שיש תרופה למחלתו הוא כבר שמח, אפילו לפני שקיבל את התרופה, עצם הידיעה שיש תרופה גורמת שמחה, וכשקונה את התרופה הוא יותר שמח, וכשלוקח את התרופה הוא עוד יותר שמח, כך גם במחלות הנפש, דהיינו החטאים, בספרי המוסר מוצאים את התרופות לכל תחלואי הנפש, וזה משמח מאד.
בילדותי חששתי לעיין בספר מסילת ישרים, ופחדתי לקבל עצבות מהדברים הכתובים שם, אבל אחר כך ראיתי כי לא רק שאין זה גורם לעצבות, אלא זה נותן שמחת חיים תמידית. אף על פי שפחד מזיק לגוף וכמו שאמרו ב"ב י, א) גוף קשה פחד שוברו, מכל מקום הפחד של יראת שמים אינו מחליש את כוחות הגוף וגם לא את כוחות הנפש, ואדרבה כתוב (משלי י, כז) "יראת השם תוסיף ימים", ומי שלומד ספרי מוסר ביישוב הדעת ובקביעות לכל הפחות פעם ביום, זה משמח את הנפש, מפני שהוא רואה מה חסר לו, ויודע מה שצריך לתקן. לימוד המוסר הוא דבר נעים מאד. אחרי ששומעים שיחת מוסר, וכן אחרי סדר לימוד המוסר, יש הרגשה נעימה כל כך! הרגשה נעימה מאד של יישוב הדעת, וגם התפילה היא יותר ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש, בודאי יש הרבה שמרגישים את זה, אלא שלא מדברים על כך, אבל זו המציאות.

לימוד המוסר לאברכים

מרן הגרא"מ שך זצ"ל הנהיג גם בכוללים שילמדו מוסר בכל יום, ואם בחור צעיר זקוק לזה, כל שכן אברך
שיש לו עול של משפחה, ודאי שהוא חייב יותר לעסוק בדברי מוסר שלא לשכוח את חובתו בעולמו, ויש בזה תועלת גדולה ברוחניות וגם בגשמיות. מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל אמר פעם בכינוס אברכים שאם לומדים בכל יום אפילו חמש דקות בספר מסילת ישרים זה משפיע, כיון שזה בקביעות, ודבר קבוע משפיע, כמו שכתוב איוב יד, יט, ועיין אדר"נ פ"ו) "אבנים שחקו מים", טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה של מים עושה חור באבן, אם זה בקביעות, וכך גם תורה ויראת שמים משפיעים על לב האבן, שלב האבן מתרכך ומשתנה. חשוב מאד להתחזק להמשיך את מה שהיה בישיבה, בקביעות של סדר מוסר קבוע, לתוספת יראת שמים ולחיזוק האמונה יום יום, כל אחד היכן שהוא נמצא, ובאיזה תנאים שהוא נמצא, להמשיך בקביעות של ספרי מוסר, ועל ידי זה בטוח שיזכה להצלחה ולחיים טובים ומאושרים (כנס בוגרי ארחות תורה). גם מי שאינו לומד בישיבה צריך שתהיה איזה קביעות, לכל הפחות משהו קביעות, אפילו דקה או כמה דקות, להתבוננות ומחשבה בספר מוסר שמשפיע, כל אחד במה שהוא מרגיש שמעניין אותו.

מוסר לילדים

שאלה: מה העצה לילדים להתמדה בתורה? רבינו שליט"א: שילמדו ארחות צדיקים, ילדים שלומדים את
הספר 'ארחות צדיקים' מקבלים חשק ללמוד! שאלה: כלומר שהילדים ילמדו מוסר? רבינו שליט"א: כן. אבל לא לבד, אלא עם חברותא, עם האבא. או שהרבי בחיידר יאמר להם דברי מוסר, ואמנם זה כבר תלוי ברבי… כתוב שגם החתם סופר היה מתחיל כל שיעור בדברי מוסר מהספר חובות הלבבות. שאלה: מאיזה גיל? רבינו שליט"א: כשמתחילים את החיידר, בגיל שש כבר אפשר, לומר להם דברי מוסר.
שאלה: הרב מדבר תמיד על לימוד המוסר, ויש ילדים יותר בוגרים שטוענים שלימוד המוסר מדכא אותם…
רבינו שליט"א: אם זה מדכא אסור. מוסר שמדכא לא כדאי. אבל אפשר ללמוד למשל ספר ארחות צדיקים, שזה מאד מעניין, וזה קל מאד, ארחות צדיקים מתאים גם לילדים, וזה לא מפחיד. שאלה: כלומר יש ספרים שבאמת לא מתאימים לילדים? רבינו שליט"א: שערי תשובה למשל לא מתאים. אבל בחובות הלבבות יכול להיות שיש פרקים שמתאימים, שער הביטחון בחובות הלבבות אפשר.

אדם שיש לו חצי שעה פנויה ביום ללימוד

ידוע שאחד שאל את רבי ישראל סלנטר,אדם שיש לו רק חצי שעה פנויה ביום ללימוד , ומה כדאי לעשות באותה חצי שעה, האם ללמוד גמרא או מוסר? וענה לו רבי ישראל, שילמד מוסר, כי אז תיפקחנה עיניו ויראה שיש לו עוד חצי שעה, וכל מה שהוא סבור שאין לו אלא חצי שעה פנויה, זה מפני שאינו לומד מוסר, וכשילמד מוסר יראה שיש לו עוד הרבה זמן שהוא יכול לנצל ואינו מנצל.

לימוד מוסר באלול

גדולי ישראל בחודש אלול עסקו הרבה בספרי מוסר, ובישיבות מוסיפים באלול עוד רבע שעה ללימוד המוסר לפני תפילת מנחה, מלבד הסדר הקבוע לזה לפני מעריב, ובחיי אדם הלכות יום כיפור האריך בדברי חיזוק והתעוררות לתשובה, וכן בסידור הגר"א בשיח יצחק מביא הרבה דברים נפלאים, דברי חיזוק והכנה לראש השנה, מה לחשוב וכיצד להתחזק, והעיקר לקיים למעשה את מה שלומדים. זכורני מימי ילדותי שאאמו"ר זצ"ל היה לומד מוסר באלול בשעות הלילה המאוחרות, כאשר בני הבית כבר ישנו שנתם, והיה לומד מסילת ישרים בניגון מיוחד המעורר התרגשות הלב.

לימוד מוסר בבין הזמנים

ספרי המוסר הם התבלין המועיל ביותר כנגד היצר הרע, וצריכים שתהיה קביעות לזה גם בבין הזמנים, אפילו דקה
אחת בכל יום, לעצור להתבונן ולראות מה שכתוב בספרי המוסר, שזה מזכיר את האמונה. מעשה שהיה בבחור צעיר משיעור א', שהחליט בסוף הזמן להמשיך בלימוד המוסר גם בבין הזמנים, כי הבין שזה דבר טוב המוסיף שלמות, ובנוסף ללימודו בישיבת בין הזמנים כמו שכולם לומדים, הוסיף גם קביעות ללימוד המוסר בכל יום, ובא אלי בחול המועד פסח וסיפר כי הוא מרגיש שנהיה אדם אחר, והוא מאושר, אשריך בעולם הזה! על ידי מה שלא היה הפסק מקביעות סדר המוסר, המשך לימוד המוסר בבין הזמנים כפי שהיה בישיבה, נתן לו הרגשת התעלות, שהוא מרגיש עכשיו מאושר, בהוספת המעלות.

ידיעות חשובות

יש בספרי המוסר הרבה ידיעות חשובות, שמי שאינו לומד מוסר אינו יודע אותם ויכול להיות ממש עם הארץ שאינו יודע דברים פשוטים! ואפילו דברים שיודע כבר, צריך לחזור עליהם, כמו שכתב המסילת ישרים בהקדמה שיש דברים פשוטים שאם לא מתבוננים בהם בזמנים קבועים – שוכחים אותם. ספרי המוסר אינם רק דברי תוכחה, אלא יש בהם הרבה ידיעות מעניינות מאד, ואפשר ללמוד אותם כמו לימוד בקיאות, שזה מושך לדעת עוד ידיעה ועוד ידיעה, ויש סקרנות לדעת ידיעות במוסר.

בשפתיים דולקות

ל מי שלמד פעם מוסר בריכוז, מרגיש את התועלת שבזה. כל אחד ואחד לפי האופי שלו, יש מי שמקבל השפעה
כשלומד בקול רם ובשפתיים דולקות כדברי רבי ישראל סלנטר, ויש מי שמקבל יותר תועלת כשלומד בשקט ובקול רגוע, כל אחד לפי הטבע שלו וכפי מה שמשפיע עליו. רבי ישראל סלנטר חידש ללמוד מוסר בהתפעלות, בשפתיים דולקות ובקול עצב, אמנם אין זה קול עצוב שגורם לעצבות, אלא להפך, זה נותן שמחה וחיים מאושרים. כשלומדים מוסר בשפתיים דולקות ובקול עצוב זה בודאי משפיע יותר, אבל אפילו מחשבה בלי דיבור גם כן משפיעה, כל מחשבות קדושות מקדשות את האדם, בין מחשבות של תורה ובין מחשבות של יראה, ומחשבות של מוסר הם גם כן דברי תורה, דברי אלוקים חיים, המשפיעים ומקדשים את הלומד.

ללמוד למעשה

ש ללמוד מוסר לא רק באופן כללי על כוחות הנפש, כיצד היצר הרע משפיע וכדומה, כי בינתיים הזמן עובר
והיצר הרע שולט עליו, אלא צריך בעיקר ללמוד מה שנוגע למעשה, לידע את העבודה המוטלת עליו כעת, וכיצד להתחזק למעשה באהבה וביראה.

דעת זקנים

שמעתי פעם מבעל מוסר אחד שאמר כי כמו שיש אדם צעיר שיש לו דעת זקנים כמאמרם "קנקן חדש
מלא ישן", כך יכול להיות גם להפך 'אכציג יאריקער אינגל' – בן שמונים וההבנה שלו היא כמו ילד, והעצה לזה היא שתהא קביעות לחשבון הנפש בספרי המוסר. ופעם דיברתי עם אחד כזה שהיה מתנהג כמו ילד, ואמר לי כי הוא מבין שאינו מתנהג כראוי, אבל מה יעשה שהוא נמשך לזה ואינו שולט בעצמו, ולאחר תקופה התחיל ללמוד בקביעות בספרי המוסר והשתנה לגמרי, עד כדי כך שהוא מחדש הרבה ענייני מוסר במחשבתו, ונהיה קנקן חדש מלא ישן יותר משאר בני גילו.

קביעות בלימוד המוסר

לימוד המוסר צריך שיהיה בקביעות דבר יום ביומו, כי אם יש הפסקות זה מחליש את הרושם, ורק אם הלימוד
הוא בקביעות אזי בכל יום נוסף עוד רושם, והאדם מתעלה ומתעלה מיום ליום, וגם אם אין השינוי ניכר מיד כלפי חוץ, נעשה שינוי גדול בפנימיות, ובמשך הזמן זה משפיע על החיצוניות, וגם מראה הפנים משתנה.

הדלק שנותן את המרץ

יעות לימוד המוסר, ללמוד בכל יום קצת דברי מוסר, זה ה'דלק' שנותן את המרץ להמשיך הלאה. לימוד המוסר
הוא הכוח הדוחף לכל המעשים הטובים, וצריכים לזה קביעות של כמה דקות בכל יום, ללמוד באיזה ספר מוסר, מה שמעניין ומושך את הלב, ואין לשער את ההשפעה שזה עושה. מעשה שהיה בבחור צעיר בגיל ישיבה קטנה שהיה לו איזה אונס שהיה מנוע מללמוד, אך בסוף היום היה בא לישיבה ללמוד מוסר חצי שעה, ושאלתי אותו למה הוא בא דווקא לסדר מוסר, ואמר כי הוא מרגיש שזה מחיה אותו, והוא מקבל מזה חיזוק וכוחות לכל היום. ובאמת הסוף היה שזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת שנסתלק האונס ונכנס ללמוד בישיבה, והיום הוא מרביץ תורה גדול, בזכות המוסר שלמד בכל יום. סיפר לי אחד שעמוס בעבודה, ויש לו הרבה קשיים ולחצים, ואמר כי הוא מקפיד ללמוד מוסר בקביעות בכל יום, וזה מרגיע אותו ונותן לו כוחות להתגבר על כל הקשיים.

השפעת המוסר

שמעתי מאחד שהתאונן כי לימוד המוסר אינו משפיע עליו, והוא חושש לביטול תורה במה שלומד מוסר ללא
תועלת, ואמרתי לו כי לימוד המוסר זה גם דברי תורה, שכל ספרי המוסר מביאים הרבה פסוקים ומאמרי חז"ל, ואפילו אם אינו מרגיש השפעה מיד, הרי במשך הזמן ישפיעו עליו הדברים, וכמו שכתוב "אבנים שחקו מים", במשך הזמן לימוד המוסר שוחק את לב האבן, ומשפיע השפעה גדולה. בלימוד המוסר לא מרגישים את ההשפעה מיד, וזה כמו אדם בריא שאינו מרגיש שהוא בריא, כך בשעת הלימוד לא מרגישים את השפעת המוסר, אבל לאט-לאט במשך הזמן ניכרת ההשפעה, ולבסוף רואים כעבור תקופה שהוא אדם אחר לגמרי, ואינו אותו האדם כפי שהיה, אלא בריה חדשה.

יהיה רצון מלפני השם יתברך שיחזק אותנו על דבר כבוד שמו המבורך לעולם ועד.

<< לעמוד הקודם -חיזוק לתפילה

לעמוד הבא – לימוד המוסר >>