קריאת שמע על המיטה

אמרו חכמים (ברכות ס, ב): “הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'”. וכן אמר רבי יהושע בן לוי: “אע”פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו” (פניני הלכה)

קריאת שמע שעל המיטה, הנה נודע בשערים גודל מעלתה וחשיבותה הרבה, הן בפעולות הרוחניות העצומות שהיא פועלת, בשמירה הרוחנית על הנשמה כשהיא עולה לעולם העליון, והן בתועלת הרוחנית העצומה בשמירה על הנשמה כשתפנה לעולם הבא. חשוב מאוד להקפיד לומר קריאת שמע שעל המטה, והיא אחת מן ארבעה קריאת שמע שחייב אדם בכל יום (בן איש חי פרשת פקודי הי"א)

קריאת שמע שעל המיטה

אם נשאר ער עד אחר חצות יקרא ק"ש שעל המטה חצי שעה לפני חצות, ואם שכח לקרוא קודם חצות יכול לקרוא כל סדר ק"ש אחר חצות (רב פעלים ח"ב ס"ב).

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵֽינִי מְקַבֵּל עָלַי אֱלָהוּתוּ יִתְבָּרַךְ וְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. וַהֲרֵֽינִי יָרֵא מִמֶּֽנּוּ בְּגִין דְּאִֽיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עַל כֹּֽלָּא. וְכֹֽלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא. וַהֲרֵֽינִי מַמְלִיכוֹ עַל כָּל־אֵֽבֶר וְאֵֽבֶר וְגִיד וָגִיד מֵרַמַ"ח אֵבָרִים וְשַׁסַ"הּ גִּידִים שֶׁל גּוּפִי וְנַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי. מַלְכוּת גְּמוּרָה וּשְׁלֵמָה. וַהֲרֵֽינִי עֶֽבֶד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא בְרַחֲמָיו יְזַכֵּֽנִי לְעָבְדּוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם וְנֶֽפֶשׁ חֲפֵצָה. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵֽינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ לְכָל־מִי־שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל־אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֽוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר. לְכָל־בַּר־יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וּמַה־שֶּׁחָטָֽאתִי לְפָנֶֽיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים. אֲבָל לֹא עַל־יְדֵי יִסּוּרִין וְחוֹלָאִים רָעִים. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

ברכת המפיל

בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם) הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל־עֵינָי וּתְנוּמָה עַל־עַפְעַפַּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת־עָֽיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵֽנִי לְשָׁלוֹם, וְתַעֲמִידֵֽנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְתַרְגִּילֵֽנִי לִדְבַר מִצְוָה, וְאַל־תַּרְגִּילֵֽנִי לִדְבַר עֲבֵרָה, וְאַל־תְּבִיאֵֽנִי לִידֵי חֵטְא. וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵֽצֶר הַטּוֹב וְאַל־יִשְׁלוֹט בִּי יֵֽצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵֽנִי מִיֵּֽצֶר הָרָע וּמֵחוֹלָאִים רָעִים, וְאַל־יַבְהִילֽוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּֽוֶת. בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה) הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה ׀ אֶחָד׃

בלחש: בָּרוּךְ שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל־יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילֽוֹת׃ ג' פעמים

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְהֹוָה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִֽיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְהֹוָה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלֽוֹם׃

יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם׃ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃

יֹ֭שֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַווֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ ׀ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחרָה אֲמִתּֽוֹ׃ לֹֽא־תִירָא מִפַּחַד לָ֑יְלָה מֵחֵץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צהֳרָיִם׃ יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ ׀ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹ֣א יִגָּשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ כִּי־אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי.

יעמוד ויאמר וידוי, וישחה ראשו, ויכה באגרופו על לבו בכל תיבה של הוִדוי, ואין לאומרו בליל שבת ובשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון. וכן אין לאומרו במוצ"ש עד חצות הלילה, וכן במוצאי יו"ט ור"ח, וכיוצא בזה.

אָנָּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל־תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁוֹן הָרָע. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל־כָּל־הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

אחר כך יאמר "אנא בכח" כולו בכל לילה, ואחר שגמר אותו יחזור לומר הפסוק שכנגד אותו הלילה ג' פעמים

ליל א אָֽנָּֽא בְּכֹֽחַ. גְּדוּלַת יְמִינֶֽךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה: (אב"ג ית"ץ)

ליל ב קַבֵּל רִנַּת. עַמֶּֽךָ שַׂגְּבֵֽנוּ. טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא: (קר"ע שט"ן)

ליל ג נָא גִבּוֹר. דּֽוֹרְשֵֽׁי יִחוּדֶֽךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם: (נג"ד יכ"ש)

ליל ד בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם: (בט"ר צת"ג)

ליל ה חֲסִין קָדוֹשׁ. בְּרֹב טֽוּבְךָֽ. נַהֵל עֲדָתֶֽךָ: (חק"ב טנ"ע)

ליל ו יָחִיד גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְנֵה. זֽוֹכְרֵֽי קְדֻשָּׁתֶֽךָ: (יג"ל פז"ק)

ליל שבת שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ. יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת: (שק"ו צי"ת)

בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי־עֵת לְחֶֽנְנָהּ כִּי־בָא מוֹעֵֽד׃ בְּיָדְךָ אַפְקיד רוּחִ֥י פָּדִיתָ אוֹתִי יְהֹוָ֗ה אֵל אֱמֶת׃ תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב

יאמר 12 פעמים " דוד מלך ישראל חי וקיים" ויש סוד גדול בדבר זה.

קריאת שמע על המיטה