גרסה מאוחדת ומורחבת, 375 מושגים מסודרים לפי אלפבית. כל ערך כולל הסבר קצר, מדויק, ומעשי.
לא להלכה – עדיין לא עבר הגההא, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, כ, ל, מ, נ, ס, ע, פ, צ, ק, ר, ש, ת
חגורה, בהקשר לסת״ם, מצוי במנהגים כגון קשירת ספר תורה או אביזרי ארון הקודש.
בעניני תפילין, כינוי לאבר היד, מקום הנחת תפילין של יד על הזרוע מול הלב.
אכילה מועטת שאינה סעודה, יש דעות שמותרת בתנאי שמירה מכבוד התפילין והימנעות מקלות ראש.
אכילת קבע עם תפילין עלולה להביא לקלות ראש ולביזוי, לכן רבים נוהגים להסירן בסעודה, באכילת עראי יש צדדים להקל לפי תנאי הפוסקים.
חובה מקצועית לוודא כשרות הכתב לפני שימוש, נהוג לשלב הגהה נוספת ומומלץ גם בדיקת מחשב לחסר ויתר.
שמירה בגלילה נכונה ובשקית נקיה, להימנע מלחות וכיפוף חד שעלולים ליצור סדקים ודיבוקים.
שמירה בנרתיק ייעודי במקום מוצל ויבש, הרחק מחום, רטיבות ולחץ, כדי למנוע קלקול בתים, רצועות ופרשיות.
מי שידו שמאל חזקה, בהנחת תפילין מבררים איזו יד נקראת יד כהה, לענין מקום תפילין של יד, וכן דינים בקביעת מזוזה לפי צד הכניסה.
קביעת אורך השיטה ועימוד העמוד, תלוי במסורת, משפיע על פרשיות פתוחות וסתומות ועל יופי הספר.
כלי הצבעה לקריאת התורה, נקרא גם יד, נועד למנוע מגע ישיר בקלף ובכתב.
תפילין של ראש אינן מונחות על המצח, אלא במקום תחילת צמיחת השערות ולמעלה, ומרכז הקציצה מכוון בין העיניים.
הפרשיות שבתפילין, קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע.
ארון בבית הכנסת שבו מונחים ספרי התורה, דיני כבודו קשורים לתשמישי קדושה ולמנהגי הוצאת והחזרת ספר תורה.
כינוי עממי שאינו הלכתי, לעיתים משתמשים בו לתאר בית מזוזה נאה במיוחד.
מבנה לשוני, אינו מושג סת״ם הלכתי, אך מצוי בפיוטים הנכתבים בסידורים.
מידה הלכתית, בהקשרים מסוימים משמשת לשיעורי גובה במזוזה או מידות בתי תפילין לפי שיטות.
הצורה הכתובה בכתב אשורי, לכל אות דינים בצורתה, נגיעה, היקף גויל, וקיום המסורת.
אותיות הנכתבות גדולות במסורה, כגון במקראות מסוימים בספר תורה, שינוי בהן עשוי לעורר דיון במסורת.
אותיות הנכתבות קטנות במסורה, שינוי בהן תלוי במסורת הקהילה ובכללי ההלכה.
אותיות מסוימות התלויות מעל השורה במסורה, יש להקפיד על מסורת כתיבתן בספר תורה.
בתפילין יש חיוב לשמור דעת על קדושתן ולהימנע מקלות ראש.
אין דבר חוצץ בין תפילין לגוף, הן בשל יד והן בשל ראש, מלבד היתרים מצומצמים.
בספרות הסת״ם, כולל סופר, מגיה, בודק מחשב, ותופר יריעות.
אחיזה נכונה בספר תורה, במיוחד בהגבהה וגלילה, לשמירה על כבוד התורה ומניעת נפילה.
איכות הדיו נקבעת לפי עמידות, שחור קיים, היצמדות לקלף, ואי התפשטות לתוך סיבי הקלף.
קלף משובח נקי, עיבוד לשמה, עובי מתאים, ומיעוט פגמים טבעיים, משפיע על הכתב ועל עמידות לאורך זמן.
עור עמיד, שחרות איכותית, גמישות, ללא סדקים והתקלפות, ושיעור נכון.
בתים מרובעים, מעור בהמה גסה, מחיצות פנימיות תקינות, תיתורא תקינה, ושחרות איכותית.
שיעורי אורך לרצועות תפילין, תלוי במנהג, יש מינימום להלכה ותוספת להידור.
בהקשר לתפירה, יש לוודא אורך וחוזק גידין כדי שהתפירה תחזיק לאורך זמן.
דיוק בכתיבה לפי המסורה, צורת אותיות, תגים, רווחים, וחסרות ויתרות.
בקריאת התורה, כדי לא לגעת בכתב, משתמשים ביד לקריאה או מצביע.
דינים הנוגעים למידת הבתים ולצורת הקשרים, כולל כיוון קשר דלת בעורף וקשר יוד בשל יד.
כלי מודרני לבדיקת סת״ם, מסייע לאיתור טעויות טקסט, חסרות ויתרות. נוסף: בדיקה ממוחשבת מסייעת בעיקר לאיתור חסרות ויתרות ושיבושי תיבות, אינה מחליפה הגהה ידנית לצורת האות, דיבוקים והיקף גויל.
בדיקה תקופתית של מזוזות כדי לוודא שלא נוצר פסול מחמת לחות, קמטים, התקלפות דיו או דיבוקים, נהוג לפעול לפי שיעורי זמן שנפסקו בשלחן ערוך.
בדיקת ספר תורה לאיתור פסולים, דקדוקי כתיבה. נוסף: בדיקה של כתב, חסר ויתר, צורת אותיות, פרשיות ויריעות, נעשית לפני קריאה בציבור ובעת חשש או בלאי.
בדיקה מעשית של פרשיות, רצועות ובתים, מומלצת בעת ירידה באיכות הרצועות, חשש לחות, או לאחר נפילה חזקה.
הקופסה בה מונחת המזוזה, צריכה להגן עליה מפגעי מזג אוויר, לחות ושמש.
בית מזוזה שאינו מאפשר אוורור, עשוי להחמיר נזקי לחות, לכן בוחרים חומר מתאים למיקום, בפרט בפתח חוץ.
בית מזוזה המיועד לחשיפה לגשם ושמש, נדרש איזון בין אטימה להגנה, לבין מניעת הצטברות לחות פנימית.
קופסה אחת לתפילין של יד, בה מונחת פרשה אחת על קלף.
קופסה לתפילין של ראש, המחולקת לארבעה תאים, בכל תא פרשה אחת.
הפסקה באמצע כתיבה, בהקשר לסת״ם יש להיזהר בשמות הקודש ובכוונה לשמה.
כל הנהגה המפחיתה כבוד כתבי קודש, תשמישי קדושה או תפילין, אסורה.
אמירה לאחר הברכה על תפילין של ראש במנהג שתי ברכות, כאשר יש חשש ברכה שאינה צריכה.
מנהג לברך רק להניח תפילין על של יד ולכוון לפטור גם את של ראש, כדי להימנע מספק ברכה.
מנהג לברך להניח על של יד, ועל מצות תפילין על של ראש, עם דיני הפסק וברוך שם.
הכנה הלכתית ומעשית להנחת תפילין, כוללת לימוד מקום הנחה, ברכות, סדר הנחה ושמירת גוף נקי.
ברק יתר בדיו יכול להעיד על שכבה עבה או חומרים מסוימים, לעיתים נבדק בהידור איכות.
הידור בבתי תפילין של ראש, שהתאים פרודים ונראים בבירור, כדי לוודא חלוקה מלאה ולמנוע חשש חיבור או סגירה שאינה תקינה.
בליטה שאינה חלק מצורת האות יכולה להיחשב תוספת הפוגמת בצורת האות או באבחנת האות.
שחיקה, קמטים, או קרעים בקלף, גורמים לחשש פסול, דורשים בדיקה מקצועית.
סדקים, התקלפות, דהיית שחור, עיוותים, מצריכים בדיקה והחלפה.
סדקים, שינוי ריבוע, פגיעה בתיתורא או במחיצות פנימיות, עלולים לפסול.
אופן קיבוע הבית למשקוף, יש להיזהר שלא יפגע בקלף ושלא יגרום לחות.
הקורא בספר תורה, עליו להקפיד על כבוד הספר, על גלילה נכונה, ועל שימוש ביד לקריאה.
איש מקצוע העושה בתי תפילין, מומחה לריבוע, שחרות, מחיצות, ותיתורא.
כינוי למגיה מומחה, בודק ומכריע בשאלות צורת אות, דיבוקים, חסר ויתר.
מי שבקי במסורת הנוסח, מלא וחסר, פרשיות, עימוד שירה, אותיות מיוחדות.
ברכה על הנחת תפילין של יד, בנוסח המקובל, עם דיני הפסק וכוונה.
ברכה הנאמרת לפי מנהג שתי ברכות על תפילין של ראש, עם דיני הפסק וברוך שם.
ברכה הנאמרת בעת קביעת מזוזה, עם דיני קביעה, צד ימין ושליש העליון.
חוטים מגידים של בהמה, משמשים לתפירת בתים ויריעות ספר תורה, הלכה למשה מסיני. נוסף: חוטים עשויים מן הגידין, משמשים לתפירת בתים, לתפירת יריעות ספר תורה, ולתפירת תיתורא, לפי ההלכה.
גלילת ספר תורה לאחר קריאה, נעשית בכבוד, תוך שמירה על יריעות ועצי חיים.
עור גולמי לפני עיבוד מלא, בעולם הבתים יש דגש על איכות הגלם, טריותו ושמירתו כדי לקבל בית חזק ויציב.
תיאור שיטת אספקה ושימור גלם עור בהקפאה עד העיבוד, כדי לשמור על חוזק ויציבות, ולצמצם חששות באיכות העור.
הנחת כתבי קודש פסולים במקום שמור, כבוד למסמכי קדושה. נוסף: שומרים כתבי קודש ותשמישי קדושה שנפסלו בכבוד, עד מסירה לגניזה מוסדרת, בפרט כשיש שמות הקודש.
כאשר ספר תורה נפסל ואין תקנה, גונזים בכבוד, פעמים לצד תלמיד חכם או במקום גניזה מוסדר לפי הנהגת הקהילה.
גרידת דיו לתיקון אות או הפרדה מדיבוק, יש להיזהר מחק תוכות ומפגיעה בצורת האות.
תנאי להנחת תפילין, נקיות הגוף ומניעת טינוף, שמירה על קדושת התפילין.
שמירה על נקיות והימנעות מהסחת דעת של קלות ראש, תנאי מרכזי בהנהגת הנחת תפילין.
כינוי לדבר שאינו מדויק, בהקשר לסת״ם יש להתרחק מהבטחות שאינן ניתנות להוכחה, ולהיצמד לבדיקות.
מסמך הלכתי כתוב, אינו סת״ם, אך דיני כתיבה לשמה ודיוק קשורים למושגי כתיבה הלכתית.
עיסוק ערכי באותיות, אינו משפיע על כשרות סת״ם, אך מצוי בספרות תורנית סביב אותיות.
צד אחורי של קלף המזוזה, בו נוהגים לרשום שדי, לשם שמירה, לפי מנהג.
חלק עליון באותיות מסוימות, פגיעה בו יכולה לשנות צורת האות ולהביא לפסול.
גרידת דיו, לעיתים לתיקון, אך יש חשש חק תוכות, נדרש ידע מקצועי.
שולי הקלף סביב הכתב, משמש להיקף גויל וליופי העימוד.
כתיבת שם השם מחייבת כוונה, אין למחוק, ויש לנהוג בזהירות.
כלי כתיבה קדום, אינו נפוץ בכתיבת סת״ם כיום, אך נזכר בהקשרים של כתיבה עתיקה.
בכתיבה, כינוי לשיעור או מדידה, לעיתים משתמשים בגזרה למדידת ריבוע בתפילין.
גבולות השיטה והעמוד, נקבעים על ידי שרטוט ועימוד.
בהקשר לגידין, משתמשים בגידי בהמה לתפירה, יש חשיבות לאיכות וחוזק.
מונח בהקשרים של תפירה, העיקר הוא שימוש בגידין כשרים לתפירת יריעות.
חומר כתיבה שחור, חייב להיות כשר לסת״ם, שחור קיים ואינו מתפשט.
דיו שחור העומד בתקני ההלכה, מתקיים על הקלף ואינו מתפשט, נבחן בעמידות ובחדות הכתב.
נגיעה בין אותיות או בתוך אות, עלולה לפסול אם משנה צורת האות או מבטל פיסוק.
קביעת מזוזה בצד ימין של הנכנס, ההכרעה תלויה בכיוון הכניסה הקבוע ובשימוש הפתח.
מקום קביעת המזוזה בגובה שליש העליון של הפתח, כמבואר בפוסקים, עם פרטים לפי גובה הדלת ומנהג.
כל אות צריכה להיות מוקפת קלף, נקב או קרע סמוך לאות נידון לפי האם פגע בהיקף או בצורת האות.
תיקון לאחר כתיבת אות מאוחרת יכול לפסול, לכן בתפילין חשוב תכנון הכתיבה והבדיקות תוך כדי.
במזוזה יש דיני כתיבה לשמה, אך דין כסדרן מחמיר בעיקר בתפילין, ובמזוזה עיקר הדינים הם צורת אות, חסר ויתר, והיקף גויל.
צורת הרווח והתחלת הפרשה בשיטה חדשה או באמצע שיטה, דין מרכזי בספר תורה ובמזוזה לפי מנהגים ומסורות.
מיקום קשר תפילין של ראש בצורת דלת, צריך להיות בעורף בסוף הגולגולת, לא על הצואר.
בתפילין הבתים ותיתורא צריכים ריבוע, סטיה יכולה לפסול, יש רמות הידור ובדיקות.
ספרות סת״ם מודפסת, אינה סת״ם, אך משמשת ללימוד הלכות, עימוד, וכללי כתיבה.
פרטי צורת אותיות, תגים, רווחים, עימוד, והנהגות הסופר, כמבואר בספרי ההלכה.
קיום מדויק של מלא וחסר, פרשיות, שירה, אותיות מיוחדות, כמסורת כתיבת ספר תורה.
השמטת אות או מילה, פסול בחסר ויתר, מחייב תיקון או פסילה לפי העניין.
בהקשר סופרי, לעיתים משתמשים במונח לתאר רגשות בעת כתיבה לשמה, אינו דין הלכתי.
כינוי לעמוד בספר מודפס, בספר תורה המושג המקביל הוא עמוד.
בבתי תפילין, דפנות הבית והמחיצות הפנימיות, צריכות להיות תקינות ללא חורים וקרעים.
מחיצות בין תאי תפילין של ראש, פגיעה בהן יכולה לפסול.
קירות הבית החיצוניים בתפילין, צריכים להיות שלמים וחזקים, ושחורים מבחוץ.
שחור בצד החוץ, שיעור רוחב, אורך, קשרים תקינים, ומניעת התקלפות.
גלילה נכונה, צד ימין, שליש העליון, שדי בגב, בדיקה תקופתית.
עימוד, שירה, פרשיות, חסר ויתר, תפירה, יופי הכתב, וכבוד הציבור בעת הקריאה.
הגבהת ספר תורה לאחר הקריאה להראות את הכתב לציבור, מצריכה אחיזה נכונה בעצי חיים לשמירה על הכבוד והבטיחות.
בדיקת כתבי סת״ם לתיקון טעויות וצורת אותיות, חובה לפני שימוש.
מנהג להטות מעט את המזוזה, בעיקר באשכנז, להוציא ידי שתי שיטות, עם הקפדה שראש המזוזה נוטה פנימה. נוסף: מנהג להטות מעט את המזוזה, בעיקר באשכנז, להוציא ידי שתי שיטות, עם הקפדה שראש המזוזה נוטה פנימה.
הקפדה על פרשיות ובתים מהודרים, ריבוע מדויק, רצועות איכותיות, בדיקות קפדניות.
הידור כולל כתב מהודר, קלף משובח, בדיקה מקצועית, בית מזוזה מתאים לסביבה, וקביעה מדויקת.
כאשר הרצועות נשחקו או התקלפה השחרות, מחליפים לרצועות כשרות, יש להקפיד על שחור בצד החוץ ועל שיעורי אורך ורוחב.
הכנסת הקלף לבית מזוזה לאחר גלילה, תוך שמירה שלא יווצר לחץ על הכתב, ושלא תיפגע הגלילה.
דין שצריך שהאות תהיה מוקפת קלף מכל צדדיה, בלי נגיעה באות אחרת או קריעה סמוכה. נוסף: כל אות צריכה להיות מוקפת קלף מכל צד, נגיעה באות אחרת, נקב סמוך או קרע עד שפת הקלף עלולים לפגום בכך.
איסור להקל ראש, חובה לשמור כובד ראש, יש נוהגים להזכיר לעצמם קדושת התפילין במשך ההנחה.
מנהגי ישראל חלוקים, יש שמניחים ויש שאינם מניחים, יש הנוהגים בלי ברכה, תלוי במסורת הפסיקה והקבלה.
פרשיות תפילין, ארבע פרשיות כתובות על קלף, במזוזה שתי פרשיות.
וילון ארון הקודש, תשמיש קדושה לפי שימושו, דיני כבוד וגניזה.
תיקון נגיעה בין אותיות על ידי גרירה או תיקון בכתיבה, נזהרים מחק תוכות.
פעולת קביעת מזוזה, כוללת קביעת צד ימין, שליש העליון, ברכה, והטיה לפי מנהג.
שמירת נוסח התורה, מלא וחסר, פרשיות, שירה, אותיות מיוחדות, כמנהג מדויק.
הכנות רוחניות ומעשיות לפני כתיבה, נקיות, כוונה לשמה, סדר עבודה נכון.
מנהגי הכנה רוחנית לפני כתיבת סת״ם, אינם מעכבים בדין אך משקפים כבוד המצוה.
מחיקת דיו אינה מותרת במקום שם השם, ובתיקונים יש להיזהר מכשלים הלכתיים.
כללי בדיקה מקצועיים, כולל תאורה, זכוכית מגדלת, בדיקת מחשב, וסדרי עבודה.
מושג בהלכה, כתיבה מותרת לפי דינים, בסת״ם יש דיני לשמה וחומרות.
בדיקת תינוק בקי בקריאה כדי לזהות אם אות ניכרת כאותה אות, נצרך בספק צורת אות.
כתב אשורי הוא הכתב המסורתי, סת״ם הוא התחום הכולל ספר תורה, תפילין, מזוזות.
הבדלים בין כתב בית יוסף, כתב הארי, כתב וועליש, בעיקר בפרטי צורת אותיות ותגין.
החזרת הספר לארון הקודש בכבוד, עם מנהגי נשיקה והליכה, קשור לכבוד התורה.
הוצאה מארון הקודש בכבוד, עם מנהגים, קשור לתשמישי קדושה ולכבוד הציבור.
הקפדה על ריבוע בתפילין, נמדד בכלים, מהווה יסוד בהידור ובכשרות.
שחרות רצועות ובתים, שחור קיים, ללא התקלפות, לשמירה על נוי המצוה.
תפירה בגידין, חוטים כשרים, משמשים בתפילין ובספר תורה, הלכה למשה מסיני.
שרטוט לפני כתיבה, בפרט במזוזה ובספר תורה, נדרש הלכתית.
בדיקה תקופתית למניעת פסולים מחמת לחות ובלאי, במיוחד בפתחים חיצוניים.
בדיקה מעת לעת של פרשיות, רצועות ובתים, בעיקר לאחר נפילה או חשש לחות.
בדיקה לפני קריאה בציבור, ובמועדים, כדי למנוע קריאה בספר פסול.
שימור חומרים כגון גלם עור בהקפאה, שיטה המשפיעה על איכות הבתים לפי יצרנים מסוימים.
שם השם בכתיבה, דינים חמורים, אין למחוק, כוונה לשמה בעת כתיבה.
סדר כתיבת פרשיות, שמירה על כסדרן בתפילין, ותכנון כדי למנוע פסול בתיקונים.
השלמת חלק חסר באות, נידון לפי אם האות נחשבת כתובה, ובתפילין יש חשש כסדרן.
הכרעת ספקות בצורת אות, פרשיות, חסר ויתר, נעשית על ידי מגיה מומחה ומורה הוראה.
שם הויה, אחד משמות הקודש שאינם נמחקים, דיני כתיבתו חמורים.
הוספת תגים לאחר כתיבה, יש לדון אם פוסלת, לפי רבים אינה פוסלת בדיעבד אך בהידור מקפידים.
יופי הכתב, העימוד, התפירה, ניקיון הקלף, משפיעים על כבוד התורה והידור המצוה.
בתפילין דין כסדרן חמור יותר, במזוזה עיקר הדינים צורת אות, חסר ויתר, היקף גויל, שרטוט.
ספר תורה כולל עימוד, שירה, פרשיות, יריעות ותפירה, תפילין כוללות בתים, תאים, רצועות וכסדרן.
הוספת אות חסרה, בתפילין עלולה לפסול מכסדרן, בספר תורה תלוי במקום, ובכל מקרה נדרש מומחה.
הפרוכת המכסה את ארון הקודש, נחשבת תשמיש קדושה לפי מקומה ושימושה, ודיניה נידונים בפוסקים.
שיבוש של תוספת או חסרון אות או מילה, פוסל ספר תורה ותפילין ומזוזה, דורש בדיקה והגהה יסודית.
מערכת ניהול תוכן, בהקשר לעמוד מילון מומלץ שימוש בכותרות ועוגנים פנימיים לשיפור חוויית משתמש וקידום.
שיעורי זמן לבדיקה תקופתית נזכרים בהלכה, ומעשי רבים להוסיף בדיקה באלול ובמצבי חשש לחות.
לכתחילה מניחים בבוקר, בזמן הראוי לקריאת שמע ותפילה, ומסירים לפני כניסת שבת וימים טובים.
זיעה ולחות עלולות להזיק לפרשיות ולגרום דיבוקים או עובש, לכן מקפידים על אוורור ועל נרתיק מתאים.
כלי עבודה לבדיקת צורת אותיות, דיבוקים, נקבים, וסדקים בכתב.
קביעה אם אות ניכרת כאותה אות, לעיתים באמצעות תינוק הבקי בקריאה.
זלזול בכבוד כתבי קודש ותשמישי קדושה, אסור, נוגע גם לאחסון ונשיאה.
כל הנהגה המבזה תפילין, הנחה במקום שאינו נקי, כניסה לבית הכסא, או קלות ראש, אסורה.
שמירת מסורת כתיבה מדויקת, מועברת בין סופרים ומגיהים, יסוד לכשרות.
בהקשר מקצועי, יחס הוגן לעמל הסופר, אך מבחינת כשרות העיקר הוא דיוק והגהה.
מקום הנחת תפילין של יד, על הבשר התופח בזרוע העליונה.
תיקון כתבי סת״ם דורש מומחה, להימנע מחק תוכות, פסול כסדרן, ופגיעה בהיקף גויל.
לעיתים נאמר על תפילין דרש״י ותפילין דרבינו תם, שני זוגות תפילין.
אביזר לקשירת ספר תורה בעת אחסון, משמש גם לסימון ספר פסול כדי שלא יקראו בו עד תיקון.
ימי ביניים של פסח וסוכות, מנהגים חלוקים אם מניחים תפילין, יש הנוהגים להניח בלי ברכה ויש שאינם מניחים כלל.
מושג מרכזי בבדיקת נוסח, חסרון או יתירות פוסלים, לכן משלבים בדיקת טקסט והגהה, ולעיתים גם בדיקה ממוחשבת. נוסף: שיבוש של תוספת או חסרון אות או מילה, פוסל ספר תורה ותפילין ומזוזה, דורש בדיקה והגהה יסודית.
איסור ליצור אות ע״י גרירה סביב הדיו, נחשב פסול בכתיבה. נוסף: תיקון פסול היוצר צורת אות על ידי גרידה סביב הדיו במקום כתיבה, לכן בתיקון אותיות יש להיזהר שלא ליצור אות על ידי חלל.
תיקון פסול היוצר צורת אות על ידי גרידה סביב הדיו במקום כתיבה, לכן תיקון חייב לשמור על כתיבה ולא על יצירת חלל.
תפירת יריעות ספר תורה בגידין, חובה לחיבור הספר. נוסף: תפירת יריעות ספר תורה בגידין, בלעדיהן הספר אינו שלם לקריאה בציבור.
החלפת פרשיות בין בתים או בין של יד לשל ראש, עלולה לפסול מחמת סדר הפרשיות וכסדרן.
סטיה קלה מריבוע הבתים או התיתורא, מעוררת בדיקת מומחה, בהידור מקפידים על ריבוע מדויק.
החלל הפנימי בבית התפילין, יש להיזהר מנקבים או פגמים בחלל העלולים להשפיע על שלמות הבית ועל כשרות הפרשיות שבתוכו.
בתים מעור בהמה גסה נחשבים הידור, יש דינים גם בבהמה דקה לפי שיטות.
חום קיצוני עלול להזיק לקלף, לדיו, לרצועות, ולבתים, מומלץ אחסון מוצל ויבש.
תפירת יריעות בגידין צריכה להיות חזקה ואחידה, כדי למנוע קריעה ושחרור היריעות.
חיתוך הקלף לפני כתיבה, יש להקפיד על שוליים מספקים להיקף גויל וליופי העימוד.
חיתוך לפי שיעור רוחב, שמירה על אחידות, ומניעת סיבים פרומים.
פעולת תיקון, לעיתים לגרירת תוספת, אך יש להיזהר שלא לשנות צורת אות.
חסרון אות פוסל, דורש תיקון לפי דין כסדרן, ולעיתים אין תיקון.
חסרון מילה פוסל, בספר תורה ותפילין ומזוזה, נדרש בירור ותיקון הלכתי.
בהקשר לסת״ם, מצוי כתב הארי והידורים שונים לפי מנהגי חסידים.
החמרה בהידור, כגון בהקפדה על ריבוע, קלף מעובד לשמה, ותיקונים על פי פוסקים מחמירים.
חומרות כגון בתים פרוד ונראה, שין משוכה, בדיקות חלל הבית, שחרות איכותית.
הקפדה על שחור קיים, עמידות, אורך נוסף, ומניעת התקלפות וסדקים.
קלף מעובד ללא תנאי, כתיבה בקנה, כוונות שם השם, הגהה כפולה, בדיקת מחשב.
מנהג סופרים לטבול כהכנה לקדושה, אינו מעכב, אך משמש לריכוז והכנעה לפני כתיבת דברי קדושה.
תיקון קלף בקרע באמצעות טלאי, נידון לפי מקום הקרע, יופי העמוד, והאם הכתב נשאר כשר ומוקף גויל.
בלבול בפרשה פתוחה וסתומה, או בעימוד שירה, עלול לפסול ספר תורה, לכן מקפידים על מסורת תיקון ועימוד.
חסרון או שינוי תגים, לפי מנהגים רבים אינו פוסל בדיעבד, אך בהידור מקפידים על צורת התגים ומיקומם.
בכתיבת שמות הקודש יש דינים חמורים, מחיקה אינה אפשרית, ולעיתים הפתרון הוא גניזה או תיקון בדרכי היתר לפי פוסק.
עניני טומאה וטהרה אינם מונעים כתיבת סת״ם, אך מנהגי קדושה מצויים אצל סופרים.
שמירה על גמישות, מניעת יובש, בדיקת שחרות, אחסון נכון.
מניעת לחץ, חום ולחות, שמירה על ריבוע ושחרות, והימנעות מנפילות.
מניעת לחות, כיפוף חד, חשיפה לשמש, ושמירה בנרתיק נקי.
אינו נוגע לכתיבת סת״ם, אך בהקשר למזוזה יש להיזהר מהדבקה בחומרים הפוגעים בקלף.
המשמעות הרוחנית של תפילין ומזוזה, אינה מעכבת כשרות, אך מועילה ללימוד ולחיזוק.
מסורת טעמי המקרא בקריאה, לא חלק מכשרות הכתב, אך קשור למסורת ספר תורה בקריאה.
מסמך מקצועי לתיעוד בדיקת תפילין, מזוזה או ספר תורה, כולל הערות ותיקונים.
בהקשר עסקי, שקיפות פרטי ההידור, מקור הקלף, סוג הכתב, ותיעוד בדיקות.
כלי שיווקי, מומלץ לשלב מונחים מהמילון להסבר ההבדלים בין דרגות הידור.
טעות בנוסח, חסר ויתר, שיבוש מילה, פסול, מחייב תיקון.
טעות בצורת אות, לעיתים נדרש תינוק, מגיה ומורה הוראה להכרעה.
כלי הצבעה על הכתב בעת קריאת התורה, נועד לשמור על הקלף מפני שומן הידיים ולשמור על כבוד התורה.
יישור הקציצה במרכז הראש, לא נטויה, ובמקום תחילת שיער, כדי לקיים מקום הנחה כראוי.
יישור הקציצה על הזרוע מול הלב, תוך הידוק הרצועה ללא חציצה, לפי מנהג.
חלק מספר תורה, חתיכת קלף המחוברת לאחרות בתפירה. נוסף: יחידת כתיבה בספר תורה, כמה עמודים המחוברים בתפירה, כל יריעה נקראת ונבדקת גם מצד תפירה ועמידה במסורה.
ריבוי יריעות ספר תורה, תפירתן בגידין יוצרת את שלמות הספר.
אות י, דיני צורתה וקוציה, מצוי גם בקשר יוד של תפילין של יד.
מועדי התורה, דינם לענין תפילין כדין שבת אצל רוב הפוסקים, אין מניחים תפילין ביום טוב.
הידור בכתיבה, שורות ישרות, אותיות נקיות, רווחים נכונים, תגים מדויקים.
הידור בספר תורה, עימוד נכון, שירה במקומה, פרשיות תקינות, חלוקה יפה לעמודים.
שמירה על ישרות השורות באמצעות שרטוט ובקרה תוך כתיבה.
חוזק הבית והתיתורא, תלוי בגלם, בעיבוד, ובדיוק העבודה.
עמידות הרצועה, תלוי באיכות העור והשחרות, ובאחסון נכון.
הכרעת שאלות כשרות, תיקונים, וחומרות, על ידי מורה הוראה הבקי בסת״ם.
כתיבה לשמה, עיבוד לשמה, וכוונה בקדושת המצוה, יסוד בכשרות סת״ם.
נרתיק או כיסוי כפול, לשמירה על קדושת התפילין ולהגנה, בפרט במקומות שבהם נדרשת שמירה מכבוד.
מעיל או תיבה, תשמישי קדושה לשמירה וכבוד, נידונים בהלכות כבוד ספר תורה.
מסורת הנוסח של מילים הנכתבות מלא או חסר, סטיה מהמסורת פוסלת בספר תורה ובפרשיות.
כוונת הסופר בעת כתיבת סת״ם לשם קדושת המצווה, חובה מדאורייתא. נוסף: הסופר מקדש בפיו לפני הכתיבה שכותב לשם קדושת המצוה, פרשיות תפילין, מזוזה, ספר תורה, ושמות הקודש צריכים כוונה זו.
כתיבת סת״ם מתוך נוסח כתוב מדויק, לא מן הזיכרון, כדי למנוע חסר ויתר ושיבושי תיבות.
בכתיבת שם שאינו נמחק צריך כוונה לשם קדושת השם, ונזהרים מאד בתיקונים סביב השם.
כתיבת פרשיות בקנה, יש הרואים בזה הידור מסורתי ביחס לנוצה או כלי כתיבה אחרים, עם הקפדה על זרימת דיו וצורת האות.
הידור בסופרים שלא לשוחח באמצע כתיבת הפרשיות, כדי לשמור רצף כוונה ולמנוע היסח דעת מן הלשמה.
מצב שבו כתבי סת״ם עומדים בדיני ההלכה, כולל לשמה, צורת אות, חסר ויתר, היקף גויל.
רצועות עור עם שחרות בצד החוץ, שיעור נכון, ללא קרעים ופגמים.
בתים מרובעים, מחיצות פנימיות תקינות, תיתורא תקינה, שחרות, תפירה בגידין.
כוונות הנאמרות או מכוונות בלב בעת כתיבת שמות הקודש, לפי מסורות הקבלה, תוך שמירה על כללי ההלכה בכתיבה לשמה.
עור מעובד לכתיבת סת״ם, חייב להיות מעובד לשמה ובאיכות המתאימה לכתיבה.
עיבוד קלף לשמה ללא הסתייגות או תנאי, יש הרואים בזה הידור, בפרט בפרשיות תפילין, כדי למנוע חשש עיבוד שאינו מכוון למצוה.
כלי כתיבה לסת״ם, לרוב קנה או נוצה, נדרש חידוד מדויק לכתיבה נקיה.
כלי לקו חריצה בקלף לפני כתיבה, השרטוט הוא הלכה למשה מסיני בספר תורה ובמזוזה.
פעולת קיבוע המזוזה למשקוף, כוללת ברכה, קביעת צד ימין, שליש העליון, והטיה לפי מנהג.
קשר תפילין של ראש בצורת דלת, מיקומו בעורף, ושמירת צורתו תלויה בקשירה ובאיכות הרצועה.
קשר תפילין של יד בצורת יוד, צריך להיות צמוד לבית ולא להתרחק, נחשב חלק מהקשר ההלכתי.
בבתי תפילין של ראש יש שין בולטת, זהו חלק מהמסורת, עשויה על ידי בעל בתים.
קוצים דקים באותיות, כגון בקוצו של יוד או בקוצים באותיות אחרות, שינוי יכול לפסול אם משנה צורה.
קמטים בקלף עלולים לגרום דיבוקים או קילוף דיו, נדרש טיפול ובדיקה.
קילוף דיו או שחרות, עלול לפסול, תלוי אם חסר גוף האות או שחרות רצועות.
ברצועות, אם השחור מתקלף ומתגלה צד בהיר, יש חשש נוי המצוה ולעיתים פסול, נדרש בירור.
רכישת תפילין מחייבת בירור סוג כתב, קלף, ריבוע בתים, בדיקות, ושקיפות מקור.
אביזר תשמיש קדושה, נועד לשמירה וכבוד, מתאים גם לשיווק סטים לבר מצוה.
כיסוי בתוך כיסוי, מועיל לשמירה מכבוד, ולעיתים לנשיאה במקומות מסוימים.
הקפדה שהצד השחור כלפי חוץ, והרצועות יורדות באופן מסודר.
יישור בתי תפילין במרכז ובמקום הנחה, ללא נטיה, לפי הלכה ומנהג.
בתפילין של ראש, סדר הפרשיות לפי רש״י או רבינו תם, והנחתן בתאים כראוי.
לחות גורמת דיבוקים, טשטוש או עובש, לכן בוחרים בית מזוזה מתאים ומבצעים בדיקה תקופתית.
לחות יכולה לפגוע בפרשיות ובשחרות הרצועות, יש להרחיק מחדרים לחים ומאמבטיות.
מקום קבוע לכתיבה והגהה, נדרש להיות נקי, מסודר, עם תאורה טובה וכלי עבודה מותאמים.
נוסח קידוש בפה לפני כתיבת פרשיות תפילין, להעמיד את הכתיבה לשמה, בדומה לקידוש בכתיבת מזוזה וספר תורה.
כוונה לשם קדושת המצוה, נדרשת בעיבוד הקלף ובכתיבה.
בודק כתבי סת״ם, מתקן טעויות ודקדוקים, בקי בצורת אות. נוסף: מומחה הבודק את הכתב ואת המסורה, כולל צורת האות, דיבוקים, חסר ויתר, ופרשיות, לפני הכנסת הפרשיות לבתים או קביעת מזוזה.
איש מקצוע הבקי בצורת האות, דיבוקים, פיסוקים, חסר ויתר, תפקידו לאתר ליקויים לפני שימוש.
קלף עם שתי פרשיות, נקבע בפתחי הבית, מצות עשה, ודיני כשרות רבים.
מזוזה של בית פרטי, חובת בדיקה תקופתית תדירה יותר ממזוזת רבים, כדי למנוע חשש פסול.
מזוזות במקומות ציבוריים, דיני הבדיקה שונים לפי הפוסקים, אך עדיין יש מקום להחמיר במקומות לחים.
מסורת הכתיבה של התורה, כולל מלא וחסר, פרשיות, עימוד שירה, אותיות מיוחדות. נוסף: מערכת מסורת הנוסח, כולל מלא וחסר, פרשיות פתוחות וסתומות, עימוד שירה, אותיות גדולות וקטנות.
מצות עשה לקשור אות על היד וטוטפות בין העיניים, מתקיימת בהנחת תפילין של יד ושל ראש בימי חול.
כיסוי בד חיצוני לספר תורה, מקובל בקהילות אשכנז, נחשב תשמיש קדושה לפי שימושו.
מנהגי עימוד ספר תורה, כגון מספר שורות קבוע בעמוד, משפיע על יופי ועל סדר הפרשיות.
כינוי לשאלות הלכתיות הנוגעות להתנהגות סופר בזמן כתיבה, כגון נקיות, היסח דעת, ודיבור באמצע כתיבה.
במונחי סת״ם, כינוי לאופן קביעת מזוזה בפתח לפי צד כניסה, שליש העליון, והטיה.
חלק עליון של הפתח בו נקבעת המזוזה בצד ימין של הנכנס.
מקום הנחת תפילין של יד ושל ראש, מוגדר בהלכה, סטיה יכולה לגרום אי קיום המצוה.
מקום קביעת מזוזה, צד ימין של הנכנס, בשליש העליון, לפי פתח וחדר.
קשר דלת בעורף, קשר יוד סמוך לבית, דיני מיקום מרכזיים בכשרות תפילין.
דיבוק אותיות או נגיעה בקוץ, עלול לפסול מפני חסר פיסוק או שינוי צורה, נבדק בעין מקצועית.
נקב הפוגע בחלק מהאות, דינו תלוי אם נשארת צורת האות ואם נשאר היקף גויל מסביב.
נקב שהיה קיים בעת כתיבת האות, עלול לפסול כי האות לא היתה מוקפת גויל בשעת כתיבה.
נקב שנוצר לאחר שהאות נכתבה בכשרות, נידון לפי שעת הכושר, האם עדיין ניכרת האות והיקף הגויל.
פגם פנימי בבית התפילין, לעיתים קשה לזיהוי, יש מקפידים בבדיקה ובהידורים למנוע חשש נקב קל בחלל הבית.
כיסוי בתוך כיסוי לתפילין או מזוזה, נועד לשמירה מכבוד, ולעיתים מועיל בנשיאה במקומות שיש חשש ביזוי.
כיסוי לתפילין, מזוזה או ספר תורה, לשמירה והגנה, יש דיני כבוד תשמישי קדושה.
הטקסט המדויק הנכתב בסת״ם, כולל מלא וחסר, שינויים פוסלים.
הידור ביופי הכתב, הבתים, הרצועות, והאביזרים, תוך שמירה על כשרות.
כלי כתיבה נפוץ, לעיתים לצד קנה, נדרש חידוד מדויק.
סדר מעשי, הנחת של יד, ברכה, הידוק, הנחת של ראש, הידוק, ואז כריכות היד לפי מנהג.
הנוסח והסדר המודפסים בסידורים, לעיתים כוללים פסוקים, לשם יחוד, כריכות, ומנהגי עדות.
סדר הפרשיות בתפילין של ראש לפי שיטת רש״י, זהו הסדר המרכזי להלכה אצל רוב ישראל.
סדר הפרשיות בתפילין של ראש לפי רבינו תם, נהוג כהידור אצל רבים לאחר תפילין דרש״י.
שיטה קדומה במבנה ובשיעור, יש נוהגים להניח כתוספת הידור, בעיקר בתפילין גדולות.
קלף כתוב בכתב אשורי עם כל דיני הכתיבה והמסורה, משמש לקריאה בציבור, ודיניו חמורים מאד.
ספר תורה שיש בו פסול באות, חסר ויתר, פרשיות או יריעות, אין קוראים בו עד תיקון.
ראשי תיבות ספר תורה, תפילין, מזוזות, תחום כתיבה והלכה קדוש. נוסף: ראשי תיבות ספר תורה, תפילין, מזוזות, תחום הלכתי ומקצועי של כתיבה, בדיקה, תיקון ותשמישי קדושה.
איש המקצוע הכותב סת״ם, חייב להיות ירא שמים, בקי בדינים ובמלאכת הכתיבה.
במסורת ספר תורה, סימנים למקומות שירה, פרשיות, אותיות מיוחדות, מסייעים בעימוד ובבדיקה.
סדקים ברצועות או בבתים, או בקלף, עלולים לפסול, דורשים בדיקה.
הסרת תפילין בזמן ראוי ובכבוד, להימנע מביזוי.
עיבוד הקלף לשם קדושת סת״ם, תנאי הכרחי לכשרות. נוסף: עיבוד העור או הקלף לשם קדושת סת״ם, ללא כוונה זו יש חשש פסול, בפרט בפרשיות תפילין ומזוזה.
קישוטי כבוד בראשי ספר תורה, משמשים לנוי ולכבוד התורה, נחשבים תשמישי קדושה לפי שימוש.
העמודים שעליהם מגולל ספר תורה, משמשים לאחיזה והגבהה, נדרשת זהירות כדי למנוע נפילה.
יחידת כתיבה בספר תורה, כולל שורות, רווחים, פרשיות. נוסף: עמוד בספר תורה נקבע לפי עימוד מסורתי, מספר שורות, רוחב שיטה, ומיקום פרשיות ושירות.
אינה ענין סת״ם, אך בהקשרים של כתיבה לשמה מצוי בשיעורי הלכה כלליים.
מלאכת כתיבת סת״ם, כוללת הכנת קלף, שרטוט, כתיבה, בדיקה, תיקון.
כינוי לתפילין קטנות, לעיתים מיועדות לילדים או למי שמתקשה במידות גדולות, יש לדון בשיעור המינימלי.
פרשה המתחילה בראש שיטה חדשה לאחר רווח מתאים בסוף השיטה הקודמת, כמסורת הכתיבה.
פרשה המתחילה באותה שיטה לאחר רווח מתאים, או מתחילה בשיטה חדשה לאחר רווח קצר, לפי מסורת.
ארבע פרשיות הכתובות על קלף, פרשה אחת בשל יד, וארבע פרשיות בשל ראש בתאים נפרדים.
שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע, נכתבות על קלף לשמה, עם דיני שרטוט וגלילה.
כינוי להידור בבתי תפילין של ראש, שהתאים מופרדים ונראים בבירור, כדי לחזק את ודאות החלוקה הפנימית.
מצב שבו סת״ם אינו כשר לשימוש, מחמת חסר ויתר, צורת אות, דיבוקים, או פגם בהיקף גויל.
פתיחת ספר תורה, מזוזה או בתי תפילין לצורך בדיקה, נעשית בזהירות כדי למנוע נזק.
רווח נכון בין אותיות ומילים, חלק מהמסורת, חסר פיסוק עשוי להיחשב חיבור פסול.
תבנית מסורתית לכל אות, שינוי עד שאינה ניכרת כאותה אות פוסל, ובספק נזקקים להבחנת תינוק.
חומר המשמש לשחרור בתים או רצועות, צריך להיות מתאים הלכתית, לא ליצור שכבה מתקלפת ולא לשנות צורת בית התפילין.
הקפדה שהבית מכוון במרכז, והרצועות יורדות כראוי, אין דין ימין ושמאל, אך הקשירה והנוי צריכים להיות מסודרים.
אינה סת״ם, אך באתר תשמישי קדושה לעיתים משווקת לצד תפילין וטלית, אפשר לקשר למושגי כבוד תשמישי קדושה.
התקלפות הדיו מהקלף, עלולה לפסול אם גורמת חסר בגוף האות.
התקלפות השחור ברצועות, מעוררת צורך בבדיקה, ולעיתים בהחלפה או חידוש שחרות.
בתפילין, קשרים מסורתיים, יוד בשל יד, דלת בשל ראש, חלק מהמצוה.
כלי כתיבה ושרטוט, משמש סופרים רבים, נדרש חיתוך מדויק.
אינו סת״ם כשר למצוה, אך כתיבה תורנית, יש להיזהר לא לערבב עם כתבי קדושה המחייבים דיני סת״ם.
מעמד הלכתי לכתבי קודש ותשמישי קדושה, מחייב כבוד, שמירה, וגניזה בעת פסול.
כוונה בכתיבת שמות הקודש, דינים חמורים בתיקון ובמחיקה.
שמירת קשר דלת בעורף בצורה תקינה, תלוי בקשירה ובאיכות הרצועה.
שמירת קשר יוד צמוד לבית של יד, כדי לקיים צורת הקשר והידור.
דרישה שהבתים והתיתורא יהיו מרובעים, נבדק בכלים, סטיה יכולה לפסול לפי מדרגי הפסול.
רצועות עור לתפילין, השחור בצד החוץ, שיעור נכון, קשרים תקינים.
התקלפות השחרות או סדקים בעור, מעוררים צורך בבדיקה והחלפה, במיוחד אם השחור אינו כלפי חוץ.
רצועות עור לתפילין, שחרות בצד החוץ, עם שיעורי אורך ורוחב, וקשר תקין כחלק מגוף המצוה.
יום השביעי, זמן אות וברית בין ישראל להקב״ה, ברוב הפוסקים אין מניחים תפילין בשבת משום שהתפילין אות והשבת אות.
רושמים על גב המזוזה שם שדי כמנהג, יש דינים שלא לפגום בכתב הקודש, והרישום נעשה לפי מסורת כשרות.
צבע שחור על בתי תפילין, צריך להיות שחור קיים ואחיד, קילוף נחשב פגם בנוי, ולעיתים יש צורך בחידוש שחור על ידי מומחה.
צביעת הרצועות שחור בצד החוץ, השחור צריך להיות עמיד ואינו מתקלף בקלות, היפוך הרצועה פוגע בנוי המצוה.
הידור בבתי תפילין של ראש, שהאות שין הבולטת מעובדת ומושכת ביד בצורה נאה ומדויקת.
תפילין גדולות לפי שיטה קדומה, כוללת דינים בשיעור ובמבנה, נוהגים בה כהידור אצל יחידים.
שמות שאינם נמחקים, דיני כתיבתם ותיקונם חמורים, ודורשים כוונה וקידוש השם בעת כתיבה.
שיעור רוחב הרצועה ואורכה, תלוי במנהג, אך יש גבולות הלכתיים מינימליים ומנהגי הידור.
אות ש, בהקשר לתפילין יש שין בולטת על בתי הראש, חלק מהמסורת.
מצות עשה להניח אות על היד וטוטפות בין העיניים, תפילין של יד ותפילין של ראש.
תפילין שנעשו בהקפדה על פרשיות מהודרות, בתים מעור בהמה גסה מרובעים, רצועות איכותיות, בדיקות קפדניות, ושקיפות מקור החומרים.
סט תפילין המתאים לבר מצוה, כולל הדרכה על הנחה, ברכות, שמירה, ותיק בדגש על עמידות ונוחות.
כינוי לתפילין לפי סדר הפרשיות בתפילין של ראש כפי שיטת רש״י, זהו המנהג העיקרי ברוב קהילות ישראל.
כינוי לתפילין לפי סדר הפרשיות בתפילין של ראש כפי שיטת רבינו תם, נוהגים בהן רבים כהידור נוסף לאחר תפילין דרש״י.
כינוי לתפילין לפי שיטת שימושא רבא, לרוב בתים גדולים יותר ושיעורים קדומים, מנהג יחידים להניח כהידור.
כינוי לתפילין קטנות, לעיתים לנערים או למי שנוח לו משקל קטן, יש להקפיד על שיעור כשר ועל איכות הבתים והפרשיות.
סגנון הידור ופרטי מנהג, כולל דגשים במסורת הכתב, בכוונות, ובסדרי הנחה כפי הנהגת חב״ד.
בתי תפילין העשויים מקשה אחת, דהיינו יצירת מבנה אחיד לפי שיטה, ונדרש מומחה כדי לשמור ריבוע וחלוקת תאים כראוי.
נרתיק לשמירת תפילין, רצוי כיסוי פנימי טוב, לשמירה מפני חום, לחץ ולחות.
כיסוי או תיבה לספר תורה, נחשב תשמיש קדושה, יש לשמור עליו נקי וללא ביזוי.
כיס או נרתיק ייעודי לתפילין, נועד לנשיאה מסודרת ושמירה מפני חיכוך, לחץ ולחות, במיוחד לנוסעים.
נוסח תפילה מקובל בין סופרי סת״ם לפני כתיבה והגהה, בקשה להצלחה, דיוק בכוונה ובהלכה, והצלה מטעות כתיבה וטעות כוונה.
כתרים קטנים על אותיות שעטנז גץ, דיני כתיבתם משתנים במנהגים, בהידור מקפידים.
בספר תורה תפירת יריעות בגידין, ובתפילין תפירת בתים ותיתורא, הלכה למשה מסיני.
בסיס הבית בתפילין, חייב ריבוע, מקום מעבר הרצועות, ותפירה בגידין.
כלים המשמשים כתבי קודש, כגון תיק, מעיל, בית מזוזה לפי שימוש, דיני כבוד וגניזה.
כלים המשמשים מצוה אך אין בהם קדושת כתבי קודש, דיניהם קלים יותר מתשמישי קדושה.
שלחן ערוך, אורח חיים סימנים כה עד מה, יורה דעה סימנים רעא עד רפח, משנה ברורה על אורח חיים בעניני תפילין, ספרי הלכה מקצועיים בסת״ם כגון יריעות שלמה, וקונטרסים מעשיים בדיני תפילין.
מאמרים
מסע הזהות של עם ישראל – מי אנחנו? שעבוד מצרים – האם אפשר היה אחרת?
מצעד הדגלים איש בדגלו יחיה | המוזיקאי והביוגרף | איפה אנחנו ואיפה אבותינו? הרב יצחק
קדושים תהיו משיחות רבינו מרן ראש הישיבה הגה"ר רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין שליט"א ראש ישיבת פונביז', נשיא מועצת
כל מה דעביד רחמנא לטב עבידוַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָׂה מֵּאָׂה שָׂנָׂה וְעֶשְרִּים שָׂנָׂה וְשֶבַע שָׂנִּים שְנֵּי
חיבוק הדוב בלעם שפיקח היה מה ראה לשטות זו? | דרכו של בלעם אז והיום
נושאים שונים יהדות
לקיחת טלית מגוי | הלכות ציצית | ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
איזה בגדים חייבים בציצית | הלכות ציצית | ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך – ילקוט
עֲבוֹדַת השם בְּשִׂמְחָה: מַפְתֵּחַ לִבְרָכָה וְהִתְעַלּוּת פֶּרֶק א' – שִׂמְחָה יְסוֹד כָּל הָעֲבוֹדָה וְהַדֶּרֶךְ אֶל
הערוץ הרשמי על מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל אנו שמחים מאד להגיש ולהעלות
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵֽיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְ֒רוּ
פלא יועץ | הרה"ג אליעזר פאפו זצוק"ל | הבטיח שמי שילמד בספר שלו, הוא יהיה מליץ יושר עליו בשמים.
אהבת איש ואשה פלא יועץ רבי אליעזר פאפו זצוק"ל אהבת איש ואשה הוא דבר שבחובה
דאגה | פלא יועץ | קדושים תהיו תפילין מהודרים הרה"ג חסידא קדישא פרישא – רבי אליעזר
אהבת הבנים והבנות פלא יועץ רבי אליעזר פאפו זצוק"ל אהבת הבנים והבנות גם כן הטבע
צפוי – מצפה לישועה | פלא יועץ | קדושים תהיו תפילין מהודרים הרה"ג חסידא קדישא
ישיבה | פלא יועץ | קדושים תהיו תפילין מהודרים הרה"ג חסידא קדישא פרישא – רבי אליעזר
בדיקת תפילין בירורי הלכה ופסקי דין אקטואליים, מפי גדולי ופוסקי הדור שליט"א. לעורר לב המעיין,
פלא יועץ – פרשיות הרה"ג חסידא קדישא פרישא – רבי
האם מניחים תפילין באסרו חג ? כן, באיסרו חג מניחים תפילין כבכל יום חול.
חנות תפילין – קדושים תהיו תפילין מהודרים. רותם נאמני סופר סת"ם בראש העין
שאלה : שלום הרב רציתי לדעת האם מניחים תפילין בפורים ? תשובה: שלום רב כן
הלכות ילקוט יוסף | הרה"ג יצחק יוסף שליט"א
תפילין באבל | הלכות תפילין | ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
הרוצה להוסיף בקשה בתפילה | הלכות תפילה | ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך – ילקוט
כתיבת ספר תורה | הלכות סת"ם | ילקוט יוסף בס"ד – כל הזכויות שמורות (c)
לכוין את רגליו בתפילה | הלכות תפילה | ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך – ילקוט
הלכות פסחסימן תכט – אמירת וידוי בניסןסימן תל – שבת הגדולסימן תלא – זמן
צִפִּיָּה לִישׁוּעָה – אֱמוּנָה, תִּקְוָה וּפְעֻלָּהפֶּרֶק א': צִפִּיָּה לִישׁוּעָה – יְסוֹד הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹןבְּה'אַחִים יְקָרִים, דְּעוּ
הַבִּטָּחוֹן בַּה': מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ וְשֶׁפַע הַבְּרָכָה פֶּרֶק א' – הַבִּטָּחוֹן: לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ עַל מִי
קְדֻשַּׁת הַבְּרִית פֶּרֶק א': קְדֻשַּׁת הַבְּרִית – יְסוֹד כָּל הַקְּדֻשּׁוֹתאַחִים יְקָרִים, דְּעוּ לָכֶם כִּי קְדֻשַּׁת
תפילות
תפילה לשלום בית ניתן לאומרה בכל עת (באדיבותם הרבה של תורת אמת )יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ
תפילה לחולה – תפילה לבריאות תפילה לרפואה לחולה אנוש ממרן החיד"א זצוק"ל זיע"א יְהִי רָצוֹן
תפילה להצלה לשעת סכנה (יאמר אותו בכל יום פעם אחת – ואם ח"ו לא יבוא
קדושים תהיו תפילה לשלום בית תפילה לברכת הבית יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ
תפילת אבות על בנים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי שֶׁיִּהְיוּ בָּנֵינוּ מְאִירִים בַּתּוֹרָה, [אם אין לו
ספרי קודש לקריאה
איגרת הגרא באתי לבקש מאתכם שלא תצטערו כלל וכלל, כמה שהבטיחו לי אמתית, וגם לא
מורה באצבע – הרה"ג חיים יוסף דוד אזולאי החיד"א זצוק"ל סימן א׳ הנהגות פרטיות. הגידו
איגרת תימן להרמב"ם זצ"ל העתיקה רבי נחום מערבי ז"ל וקרא שמה פתח תקוה מני
צוואת הבעל שם טוב – צוואת הריב"ש ע"ה. להיות תמים בעבודתו יתברך עבודה תמה ועיקר
מסכת אבות א׳ משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ
ספרי קודש קטני הכמות ורבי האיכות ציפון שמיר לחיד"א הקדמת הרמב"ם למשנה דרך עץ חיים