עַיִן טוֹבָה – מַפְתֵּחַ לְאֹשֶׁר אֲמִתִּי

פֶּרֶק א' – הִסְתַּכְּלוּת חִיּוּבִית: הַמַּפְתֵּחַ לְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים

אַחִים יְקָרִים, כַּמָּה פְּעָמִים אָנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ שְׁקוּעִים בְּמַחְשָׁבוֹת שֶׁל חֹסֶר, שֶׁל מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ, שֶׁל הַקְּשָׁיִים וְהָאֶתְגָּרִים? כְּמוֹ אָדָם הַמַּבִּיט בְּכוֹס מַיִם וּמְמַקֵּד אֶת מַבָּטוֹ בַּחֵלֶק הָרֵיק שֶׁלָּהּ, בִּמְקוֹם לִרְאוֹת אֶת חֲצִי הַכּוֹס הַמְּלֵאָה. אַךְ דְּעוּ לָכֶם, שֶׁהָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה הִיא שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּטוֹב, בְּשֶׁפַע וּבִישׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת מֵאֵין קֵץ, וְהַכֹּל מַתְחִיל וְנִגְמָר בְּנֻקְדַּת הַמַּבָּט!

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מַעֲנִיק לָנוּ בְּכָל רֶגַע נָתוּן שֶׁפַע אַדִּיר שֶׁל חֲסָדִים. כְּמוֹ אָבָא אוֹהֵב שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק לְרֶגַע מִלִּדְאֹג לִילָדָיו, לְסַפֵּק לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, וּלְהַעֲנִיק לָהֶם מַתָּנוֹת יְקָרוֹת עֵרֶךְ. רַק שֶׁלִּפְעָמִים, מֵרוֹב הֶרְגֵּל, אָנוּ לֹא שָׂמִים לֵב, לֹא רוֹאִים אֶת הַיָּד הַמֵּיטִיבָה, אֶת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית הַמְּלַוָּה אוֹתָנוּ בְּכָל צַעַד וָשַׁעַל.

הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הִסְתַּכְּלוּת חִיּוּבִית הִסְתַּכְּלוּת חִיּוּבִית, אַחִים יְקָרִים, הִיא לֹא רַק דֶּרֶךְ נְעִימָה יוֹתֵר לִחְיוֹת, אֶלָּא כְּלִי עָצְמָתִי הַמְּשַׁנֶּה אֶת הַמְּצִיאוּת. כְּמוֹ אוֹתָהּ עֲדָשָׁה קְסוּמָה שֶׁמַּנִּיחִים עַל הָעֵינַיִם, וּפִתְאוֹם כָּל הָעוֹלָם נִרְאֶה בְּאוֹר אַחֵר, צִבְעוֹנִי וְשָׂמֵחַ יוֹתֵר. כַּאֲשֶׁר אָנוּ בּוֹחֲרִים לְהִתְמַקֵּד בַּטּוֹב, אָנוּ פּוֹתְחִים עֲרוּצִים חֲדָשִׁים שֶׁל שֶׁפַע וְשִׂמְחָה לְחַיֵּינוּ.

הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (ז.) אוֹמֶרֶת: "כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַיִן טוֹבָה, רוּחוֹ נוֹחָה הֵימֶנּוּ". וְכִי מַהִי עַיִן טוֹבָה? זוֹהִי הַיְּכֹלֶת לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב, לְהַכִּיר תּוֹדָה, וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל דָּבָר כְּמַתָּנָה מֵאֵת ה'.

רְאוּ, כְּמוֹ עֵץ שֶׁמַּשְׁרִישׁ אֶת שָׁרָשָׁיו עָמוֹק בָּאֲדָמָה וּמִמֶּנּוּ הוּא יוֹנֵק אֶת חַיּוּתוֹ, כָּךְ הָאָדָם יוֹנֵק אֶת שִׂמְחָתוֹ וְאֶת כֹּחוֹתָיו מִתּוֹךְ הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַטּוֹב. כְּשֵׁם שֶׁחַקְלַאי חָכָם מַשְׁקֶה אֶת שָׂדוֹתָיו הַטּוֹבִים וּמְטַפֵּחַ אוֹתָם, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לַעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים לְהִשְׁתַּלֵּט, כָּךְ עָלֵינוּ לְהַשְׁקוֹת אֶת "שְׂדֵה" מַחְשְׁבוֹתֵינוּ בְּמַיִם חַיִּים שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב, וּלְסַלֵּק מִמֶּנּוּ כָּל מַחְשָׁבָה שְׁלִילִית הַמְבַקֶּשֶׁת לַחְדֹּר.

כַּמָּה חָבָל, אַחִים יְקָרִים, שֶׁאָדָם יָכוֹל לִחְיוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים בְּתוֹךְ שֶׁפַע אַדִּיר, אַךְ לְהַרְגִּישׁ חָסֵר וּמִסְכֵּן, רַק בִּגְלַל שֶׁבָּחַר לְהַבִּיט עַל מַה שֶּׁאֵין לוֹ, בִּמְקוֹם עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. זֶה כְּמוֹ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְמוֹן מְפֹאָר מָלֵא בְּכָל טוּב, אַךְ הוּא בּוֹחֵר לְהִתְגּוֹרֵר בְּחֶדֶר הָאַשְׁפָּה שֶׁבֶּחָצֵר, בְּטַעֲנָה "שֶׁאֵין לִי מַסְפִּיק".

זִכְרוּ תָּמִיד, הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא פְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא (אבות ד, טז). אִם נִתְרַגֵּל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב כָּאן, נָכִין אֶת עַצְמֵנוּ לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב הָאֵין סוֹפִי בָּעוֹלָם הָאֱמֶת, עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין בּוֹ תַּעֲרֹבֶת רַע.

פֶּרֶק ב' – הַכָּרַת תּוֹדָה: הַמַּפְתֵּחַ לְשֶׁפַע וּבְרָכָה

אַחִים אֲהוּבִים, אִם הַהִסְתַּכְּלוּת הַחִיּוּבִית הִיא הָעַיִן הָרוֹאָה אֶת הַטּוֹב, הֲרֵי שֶׁהַכָּרַת הַתּוֹדָה הִיא הַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ אֶת הַטּוֹב וּמְבַטֵּא אוֹתוֹ. כְּמוֹ צִפּוֹר הַשִּׁיר הַמְזַמֶּרֶת אֶת פְּלָאֵי הַבְּרִיאָה, כָּךְ גַּם נִשְׁמָתֵנוּ צְרִיכָה לְזַמֵּר שִׁירַת תּוֹדָה לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל חֶסֶד וְחֶסֶד.

הַאִם אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַסִּפּוּר עַל הַמֶּלֶךְ שֶׁנָּתַן לִבְנוֹ מַפְתֵּחַ לְכָל אוֹצְרוֹת הַמַּמְלָכָה, וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, כָּל הָאוֹצָרוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלְּךָ, רַק בַּקֵּשׁ וְקַח"? כָּךְ בְּדִיּוּק נוֹהֵג עִמָּנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם. הוּא הֶעֱנִיק לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לְבַקֵּשׁ, וְהוּא רוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע עָצוּם. אַךְ הַמַּפְתֵּחַ לְקַבָּלַת הַשֶּׁפַע הַזֶּה, הוּא הַכָּרַת הַתּוֹדָה.

"עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָ-הּ" הַמִּדְרָשׁ (תְּהִלִּים קג, א) אוֹמֵר: "עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָ-הּ". תָּאֲרוּ לָכֶם, אַחִים יְקָרִים, שֶׁבְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָנוּ נוֹשְׁמִים, בְּכָל פְּעִימַת לֵב, בְּכָל תָּא וָתָא בְּגוּפֵנוּ, יֵשׁ חֶסֶד א-לֹקִי עָצוּם. כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם אָנוּ עוֹצְרִים לְרֶגַע וְאוֹמְרִים: "תּוֹדָה לְךָ, ה', עַל שֶׁאֲנִי נוֹשֵׁם"? עַל שֶׁאֲנִי רוֹאֶה, שׁוֹמֵעַ, הוֹלֵךְ, מְדַבֵּר? עַל כָּל יוֹם חָדָשׁ שֶׁאָנוּ זוֹכִים לָקוּם אֵלָיו, עִם שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת וְצִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת?

הַכָּרַת הַתּוֹדָה מְשַׁנָּה אֶת הַכֹּל. הִיא מְשַׁנָּה אֶת הַתֶּדֶר שֶׁלָּנוּ, מַצִּיבָה אוֹתָנוּ בִּמְקוֹם שֶׁל קַבָּלָה וְהַשְׁפָּעָה. כְּמוֹ מַגְנֵט חָזָק הַמּוֹשֵׁךְ אֵלָיו בְּרָכָה וְשֶׁפַע. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מוֹדִים עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ, אָנוּ מַרְאִים לַבּוֹרֵא שֶׁאָנוּ רְאוּיִים לְיוֹתֵר, שֶׁאָנוּ מַעֲרִיכִים אֶת מַתְּנוֹתָיו.

הַמֶּלֶךְ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ לֵב שָׁלֵם לַה', אָמַר בִּתְהִלִּים (טז, יא): "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח". הוּא הֵבִין שֶׁהַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, הַנְּעִימוּת הַנִּצְחִית, מְקוֹרָן בְּקִרְבַת ה', וְהַכָּרַת הַטּוֹב הִיא הַדֶּרֶךְ לְקִרְבַת ה'.

הִסְתַּכְּלוּ סְבִיבְכֶם, אַחִים יְקָרִים. הַאִם יֵשׁ לָכֶם קוֹרַת גַּג? אֹכֶל בְּפִי? מִשְׁפָּחָה? חֲבֵרִים? הַאִם אַתֶּם בְּרִיאִים בְּנַפְשְׁכֶם וּבְגוּפְכֶם? כָּל אֵלּוּ אֵינָם מֻבְנִים מֵאֵלָיו! הֵם מַתָּנוֹת יְקָרוֹת מִפָּז, שֶׁנִּמְסְרוּ לָכֶם בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה מֵאֵין סוֹף. כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן שֶׁמְּקַבֵּל צַעֲצוּעַ חָדָשׁ, שָׂמֵחַ וְקוֹפֵץ מֵרוֹב אֹשֶׁר, כָּךְ עָלֵינוּ לִלְמֹד לִשְׂמֹחַ וּלְהוֹדוֹת עַל כָּל דָּבָר קָטָן כִּגְדוֹל.

דְּעוּ לָכֶם, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מוֹדֶה, הוּא יוֹצֵר חִבּוּר יָשִׁיר עִם שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה, וְעִם הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. הֲרֵי כָּל דִּבּוּר שֶׁל תּוֹדָה, כָּל מַחְשָׁבָה שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב, עוֹלָה לְמַעְלָה, נִרְשֶׁמֶת בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל מַעְלָה, וּפוֹתַחַת שַׁעֲרֵי שֶׁפַע וּבְרָכָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָם.

פֶּרֶק ג' – מִבְחַן הַמְּצִיאוּת: אֵיךְ לְיַשֵּׁם בְּחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם

אַחִים יְקָרִים, דִּבּוּרִים לְחוּד וּמַעֲשִׂים לְחוּד. עַתָּה נִרְאֶה אֵיךְ נִתָּן לְיַשֵּׁם אֶת הָעִקְרוֹנוֹת הַנִּפְלָאִים הַלָּלוּ שֶׁל עַיִן טוֹבָה וְהַכָּרַת תּוֹדָה בְּחַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם שֶׁלָּנוּ, וּלְהַפְכָּם לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמִּי שֶׁאָנוּ. כְּמוֹ סְפּוֹרְטַאי הַמִּתְאַמֵּן בְּכָל יוֹם לְחַזֵּק אֶת שְׁרִירָיו, כָּךְ עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּן יוֹם יוֹם לְחַזֵּק אֶת שְׁרִיר הַ"הַכָּרַת תּוֹדָה" שֶׁבָּנוּ.

תִּרְגּוּל יוֹמִי: יוֹמַן הַכָּרַת תּוֹדָה צְאוּ לַדֶּרֶךְ, אַחִים אֲהוּבִים, וְתַרְגְּלוּ זֹאת מִדֵּי יוֹם! לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים לִישֹׁן, אוֹ מִיָּד כְּשֶׁאַתֶּם קָמִים בַּבֹּקֶר, קְחוּ דַּף וְעֵט, אוֹ פִּתְחוּ יוֹמָן, וְכִתְבוּ לְפָחוֹת שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאַתֶּם מוֹדִים עֲלֵיהֶם מֵהַיּוֹם שֶׁחָלַף. זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת דָּבָר קָטָן כְּמוֹ "הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה יָפֶה", אוֹ "שָׁתִיתִי כּוֹס מַיִם קָרִים וְזֶה הָיָה נָעִים", אוֹ דָּבָר גָּדוֹל כְּמוֹ "זָכִיתִי לִלְמֹד תּוֹרָה" אוֹ "הַיְלָדִים שֶׁלִּי בְּרִיאִים".

בַּתְּחִלָּה, אוּלַי זֶה יַרְגִּישׁ קְצָת מוּזָר, כְּמוֹ נִסָּיוֹן לְהָרִים מִשְׁקָל כָּבֵד שֶׁאֵינְכֶם רְגִילִים אֵלָיו. אַךְ עִם הַזְּמַן, תִּרְאוּ אֵיךְ הַנֶּפֶשׁ מִתְרַגֶּלֶת, וְעֵינֵיכֶם נִפְתָּחוֹת לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בְּכָל מָקוֹם. פִּתְאוֹם, דְּבָרִים שֶׁרְאִיתֶם כִּמְבֻנָּנִים מֵאֵלָיו, יֵהָפְכוּ לְמַתָּנוֹת יְקָרוֹת מִפָּז.

הִימָּנְעוּת מִלָּשׁוֹן הָרַע וּבִיקֹּרֶת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵעַיִן טוֹבָה וְהַכָּרַת תּוֹדָה, הוּא שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, אַחִים יְקָרִים. כְּמוֹ שֶׁבֶּחָצֵר יָפָה וּמְטֻפַּחַת לֹא נִרְצֶה לִזְרֹק אַשְׁפָּה, כָּךְ בְּנַפְשֵׁנוּ הַטְּהוֹרָה לֹא נִרְצֶה לְהַכְנִיס דִּבּוּרִים שְׁלִילִיִּים, וּבְטַח לֹא לָשׁוֹן הָרַע וּבִיקֹּרֶת.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרַע עַל אֲחֵרִים, אָנוּ בְּעֶצֶם מַבִּיטִים עֲלֵיהֶם בְּעַיִן רָעָה, מִתְמַקְּדִים בְּחֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם, וּבְכָךְ אָנוּ מַכְשִׁילִים אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּהַכִּיר בְּטוּב ה' שֶׁהִטְבִּיעַ בָּהֶם. חֲזַ"ל אוֹמְרִים שֶׁ"כָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים" (בבא מציעא נח:). כַּמָּה נוֹרָא! כַּמָּה זֶה רָחוֹק מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, מִדֶּרֶךְ הָאַהֲבָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב.

בִּמְקוֹם זֹאת, אַחִים יְקָרִים, הִתְאַמְּנוּ לָדוּן כָּל אָדָם לִכְף זְכוּת. כְּמוֹ שׁוֹפֵט חָכָם הַמְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַצַּד הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אָדָם, כָּךְ עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּזּוּלַת. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים אֶת הַטּוֹב בַּאֲחֵרִים, אָנוּ פּוֹתְחִים גַּם בְּתוֹכֵנוּ עֲרוּצֵי טוֹב, וְאָנוּ נִהְיִים דּוֹמִים לְבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁרוֹאֶה אֶת הַטּוֹב בְּכָל בְּרִיּוֹתָיו.

תְּפִלָּה וְהוֹדָאָה וּבְעִקָּר, אַחִים אֲהוּבִים, עֲשׂוּ לָכֶם הֶרְגֵּל קָבוּעַ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם. לֹא רַק לְבַקֵּשׁ, אֶלָּא גַּם לְהוֹדוֹת. בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר, בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּבְכָל רְפוּאָה וִישׁוּעָה קְטַנָּה כִּגְדוֹלָה. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "כָּל הַמּוֹדֶה לַה', מֵעִיד עַל כְּבוֹדוֹ בָּעוֹלָם" (מדרש תְּהִלִּים כו).

זִכְרוּ, אַחִים יְקָרִים, אַתֶּם יְקָרִים לְבוֹרֵא עוֹלָם מִכֹּל. הוּא הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיכֶם עַד עַכְשָׁיו, וְהוּא יַמְשִׁיךְ לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיכֶם גַּם הָלְאָה. בּוֹאוּ נִתְחַזֵּק כֻּלָּנוּ בְּעַיִן טוֹבָה, בְּלֵב מָלֵא תּוֹדָה, וְנִצְעַד יַחַד בְּבִטְחָה בְּדַרְכֵי ה', דְּרָכִים שֶׁל נְעִימוּת וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב הַגָּנוּז לְעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן וְאָמֵן.

אַחִים יְקָרִים, הַלֵּב נִמְלָא שִׂמְחָה לִרְאוֹת אֶת הַנְּכוֹנוּת וְהָרָצוֹן שֶׁלָּכֶם לְהוֹסִיף וְלִלְמֹד. זִכְרוּ תָּמִיד אֶת הַכֹּחַ הֶעָצוּם שֶׁיֵּשׁ לְכָל מַחְשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁלָּכֶם. כָּל הִתְבּוֹנְנוּת בְּעַיִן טוֹבָה, כָּל מִלָּה שֶׁל תּוֹדָה, יוֹצֶרֶת הֵדִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וּמַשְׁפִּיעָה שֶׁפַע וּבְרָכָה לֹא רַק עֲלֵיכֶם, אֶלָּא עַל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ.

הַיְּכֹלֶת לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב, לְהַכִּיר תּוֹדָה, הִיא תְּכוּנָה א-לֹקִית שֶׁנְּטוּעָה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם. הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ אֶל הַפֹּעַל, טַפְּחוּ אוֹתָהּ, וְתִרְאוּ אֵיךְ חַיֵּיכֶם מִשְׁתַּנִּים מִקָּצֶה לְקָצֶה. הַשִּׂמְחָה וְהַשֶּׁפַע יִזְרְמוּ אֵלֵיכֶם כְּנָהָר שׁוֹצֵף, וְהַרְגָּשַׁת הַחִבּוּר לְשָׁרַת הָרָאשִׁי שֶׁל הַבְּרִיאָה תֵּהָפֵךְ לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵחַיֵּיכֶם.

 מאת: צוות שיעורי תורה לזיכוי הרבים