א׳
מאדם עד המבול אלף ושש מאות וחמשים ושש שנים. ומן המבול עד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה. היא שנת אלף תתקצ״ו ליצירה. ומן הפלגה עד שנולד יצחק אבינו חמשים ושתים שנה. היא שנת ב׳ אלפים מ״ח ליצירה. משנולד יצחק אבינו עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה. היא שנת ב׳ אלפים תמ״ח ליצירה. וארבעים שנה שהיו ישראל במדבר. היא שנת ב׳ אלפים תפ״ח ליצירה. ושמונה מאות וחמשים שנה משבאו לארץ ועד שגלו ממנה. היא שנת ג׳ אלפים של״ח ליצירה. שבעים שנה גלות בבל בין בית ראשון לבנין בית אחרון. היא שנת ג׳ אלפים ת״ח ליצירה. בנין בית אחרון עמד ד׳ מאות ועשרים שנה ונחרב. היא שנת ג׳ אלפים תתכ״ח ליצירה. ומשחרב הבית עד עכשיו אלף וחמשים ושלש שנה. והם בכלל ארבעת אלפים ושמונה מאות ושמונים ואחת שנה ליצירה.
ב׳
אדם חיה עד שנולד שת מאה ושלשים שנה. היא שנת ק״ל ליצירה ושני חייו תתק״ל. שת חיה עד שנולד אנוש מאה וחמש שנה. היא שנת רל״ה ליצירה ושני חייו תתקי״ב שנה. אנוש חיה עד שנולד קינן תשעים שנה. היא שנת שכ״ה ליצירה ושני חייו תתק״ה שנה. קינן חיה עד שנולד מהללאל שבעים שנה. היא שנת שצ״ה ליצירה ושני חייו תתק״י שנה. מהללאל חיה עד שנולד ירד ששים וחמש שנה. היא שנת ת״ס ליצירה ושני חייו תתצ״ה שנה. ירד חיה עד שנולד חנוך מאה וששים ושתים שנה. היא שנת תרכ״ב ליצירה ושני חייו תתקפ״ב שנה. חנוך חיה עד שנולד מתושלח ששים וחמש שנה. היא שנת תרפ״ז ליצירה. ויתהלך חנוך את האלקים שלש מאות וששים וחמש שנה. ואיננו כי לקח אותו אלקים. היא שנת תתקפ״ז ליצירה. מתושלח חיה עד שנולד למך מאה ושמונים ושבע שנים. היא שנת תתע״ד ליצירה ושני חייו תשע מאות וששים ותשע שנים. למך חיה עד שנולד נח מאה ושמונים ושתים שנה. היא שנת אלף נ״ו ליצירה ושני חייו שבע מאות ושבעים ושבע שנה. כיון שבא המבול היה נח בן שש מאות שנה. היא שנת אלף תרנ״ו ליצירה. וג׳ מאות וחמשים שנה חיה נח לאחר המבול. נמצא מת נח דור עשירי שנת ב׳ אלפים ושש שנה ליצירה. עשרה שנים אחר הפלגה. הרי עשרה דורות.
ג׳
שם חיה עד שנולד ארפכשד מאה שנה. שנתים אחר המבול. היא שנת אלף תרנ״ח ליצירה וכל ימיו של שם שש מאות שנה. ארפכשד חיה עד שנולד שלח שלשים וחמש שנה. היא שנת אלף תרצ״ג ליצירה וכל ימיו שמונה ושלשים וארבע מאות שנה. שלח חיה שלשים שנה עד שנולד עבר. היא שנת אלף תשכ״ג ליצירה וכל ימיו שלש ושלשים וארבע מאות שנה. עבר חיה עד שנולד פלג ארבע ושלשים שנה. היא שנת אלף תשנ״ז ליצירה. ותפש בית המדרש וישיבה והוא אבי כל בני עבר וכל ימיו ארבע וששים וארבע מאות שנה. פלג חיה עד שנולד רעו שלשים שנה. היא שנת אלף תשפ״ז ליצירה ושני חייו מאתים ושלשים ותשע שנה. רעו חיה עד שנולד שרוג שלשים ושתים שנה. היא שנת אלף תתי״ט ליצירה ושני חייו תשע ושלשים ומאתים שנה. שרוג חיה עד שנולד נחור שלשים שנה. היא שנת אלף תתמ״ט ליצירה ושני חייו שלשים שנה ומאתים שנה. נחור חיה עד שנולד תרח תשע ועשרים שנה. היא שנת אלף תתע״ח ליצירה ושני חייו שמונה וארבעים ומאה שנה. תרח חיה עד שנולד אברהם אבינו ע׳ שנה. היא שנת אלף תתקמ״ח ליצירה ושני חייו מאתים וחמש שנים. היא שנת ב׳ אלפים פ״ג ליצירה. הרי עשרה דורות.
ד׳
מן המבול ועד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה. משנולד אברהם עד הפלגה שמונה וארבעים שנה. היא שנת אלף תתקצ״ו ליצירה. מן הפלגה עד שנולד יצחק חמשים ושתים שנה. היא שנת ב׳ אלפים מ״ח ליצירה ושני חייו של אברהם אבינו מאה ושבעים וחמש שנים. יצחק חיה עד שנולד יעקב ששים שנה. היא שנת ב׳ אלפים ק״ח ליצירה ושני חייו מאה ושמונים שנה. יעקב חיה עד שנולד יהודה שמונים ושבע שנים. היא שנת ב׳ אלפים וקצ״ה ליצירה ושני חייו מאה וארבעים ושבע שנים. יהודה חיה עד שנולד פרץ שלשים ושלש שנים. היא שנת ב׳ אלפים רכ״ח ליצירה ושני חייו מאה ותשע עשרה שנה. פרץ חיה עד שנולד חצרון ח׳ שנים. וחמול שנת תשע. וכלו הכ״ב שנים משנמכר יוסף עד שירדו למצרים. חצרון וחמול ירדו למצרים הרי אלפים ומאתים ושלשים ושמונה לבריאת העולם. היא שנת ב׳ אלפים רל״ח ליצירה שירדו למצרים. יעקב חיה עד שנולד ראובן פ״ד שנים. ושני חייו של ראובן קכ״ד שנים. ומת לאחר שמת יוסף במצרים שתי שנים. שמעון חיה ק״כ שנה. ומת לאחר שמת יוסף במצרים שנה אחת. לוי חיה קל״ז שנים. יהודה חיה קי״ט שנים ומת לפני לוי י״ח שנים. יששכר חיה קכ״ב שנים ומת לפני לוי ט״ו שנה. זבולן חיה קכ״ד שנה ומת לאחר שמת יוסף י״א שנים. דן חיה קכ״ז שנה. נפתלי חיה קל״ג שנה. גד חיה קכ״ה שנה. אשר חיה קכ״ו שנים. יוסף חיה ק״י שנה. בנימין חיה קי״א שנה ומת לפני לוי ט״ו שנה. וחצרון הוליד את רם. ורם הוליד את עמינדב. ועמינדב הוליד את נחשון. ונחשון היה מיוצאי מצרים בשנת אלפים תמ״ח לבריאת עולם עד שיצאו ממצרים. ובאותה השנה בחדש השני נתנו לישראל במרה מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם. שבת ופרה אדומה ודינים. ובאותה שנה בחדש השלישי נתנו לישראל עשרת הדברות. ובשנה השנית נתנה להם התורה ביום הכפורים. ובאותה שנה מת נחשון. ונחשון הוליד את שלמה. ושלמה מבאי הארץ. ושלמון הוליד את בועז. ובשנת ארבעים ואחת לצאת בני ישראל ממצרים. הרי שנת אלפים תפ״ט לבריאת עולם. נכנסו ישראל לארץ ומת יהושע בן נון בן מאה ועשר. היא שנת ב׳ אלפים תקט״ז ליצירה. הרי עשרה דורות.
ה׳
בועז הוליד את עובד. ועובד הוליד את ישי. וישי הוליד את דוד. ודוד מלך על ישראל בשנת שצ״ו לכניסתן לארץ. היא שנת ת״מ ליציאת מצרים. ושנת ב׳ אלפים תתפ״ד לבריאת עולם. ואביתר היה כהן גדול בימיו. ונתן וגד נביאים. ומלך ארבעים שנה. עד ב׳ אלפים תתקכ״ד ליצירה. ודוד הוליד את שלמה ושלמה מלך בן י״ב שנה. ובשנה הרביעית החל לבנות הבית. היא שנת ב׳ אלפים תתקכ״ח ליצירה. ובשנה האחת עשרה למלכו נשלם בנין הבית. היא שנת ארבע מאות וארבעים לכניסתן לארץ. שהיא שנת ארבע מאות ושמונים לצאתם ממצרים. והיא שנת אלפים ותשע מאות ועשרים ושמונה לבריאת עולם. ויסד הבית. והיה צדוק כהן גדול בימיו. ועדו ואחיה השילוני נביאים. ומלך ארבעים שנה. עד שנת ב׳ אלפים תתקס״ד ליצירה. ומלך אחריו רחבעם בנו י״ז שנה. עד שנת ב׳ אלפים תתקפ״א ליצירה. ואחימעץ כהן גדול. ושמעיה ועדו נביאים. אביה בנו מלך אחריו שלש שנים. עד ב׳ אלפים תתקפ״ד ליצירה. ושנותיו מקוטעות. עזריהו כהן גדול ועדו נביא. אסא בנו מלך אחריו מ״א שנה. עד ג׳ אלפים כ״ד ליצירה. ויהורם כהן גדול ועזריהו בן עודד וחנני הרואה ויהוא בן חנני נביאים. יהושפט בנו מלך אחריו עשרים וחמש שנים. אבל לא נמנו לו אלא כ״ג שנה לפי שיהורם בנו מלך ב׳ שנים בחייו ונכללים עם הח׳ שנה שמלך אחר אביו. שנות מלכות יהושפט עד ג׳ אלפים מ״ז ליצירה. יהואחז כהן גדול ויהוא בן חנני ועובדיה מיכה ויחזיאל בן זכריהו ואלעזר בן דודוהו נביאים. יורם בנו מלך אחריו שמונה שנה עד ג׳ אלפים נ״ה ליצירה. יהויריב כהן גדול אליהו נביא. אחזיהו בנו מלך אחריו שנה אחת. עד ג׳ אלפים נ״ו ליצירה. ויהושפט כהן גדול ואלישע נביא. הרי עשרה דורות.
ו׳
אחר כך קמה עתליה אם אחזיה ותאבד זרע הממלכה והיה צער גדול וכלו בית דוד ולא נשאר מהם אלא יואש תינוק קטן והחביא אותו יהוידע כהן גדול. ותמלוך עתליה שש שנים מקוטעות היו בשנותיו של אחזיה וכלו בשנת ג״א ס״א ליצירה. והרגו אותה. ומלך יואש ארבעים שנה. עד שנת ג׳ אלפים ק״א ליצירה. יהוידע ופדיה כהנים גדולים. וזכריה בן יהוידע כהן ונביא. צוה יואש והרגו. אמציהו בנו מלך אחריו עשרים ותשע שנים. עד שנת ג׳ אלפים קט״ו ליצירה. צדקיהו כהן גדול. אמוץ ואמציה אחי הוו. אמוץ אבי ישעיהו הוא ואביו נביאים. עוזיה בנו מלך אחריו חמשים ושתים שנה. התחיל עוזיה למלוך בחיי אביו ט״ו שנה. והתחיל למלוך שנת ג׳ אלפים קט״ו. ובין הכל מלך נ״ב שנה. והם כלים שנת ג׳ אלפים קס״ז ליצירה. יואל כהן גדול. הושע וישעיה ועמוס ועזיהו ומיכה המורשתי נביאים. יותם בנו מלך אחריו ט״ז שנה. עד ג׳ אלפים קפ״ד ליצירה. יותם כהן גדול. הושע וישעיה ועמוס ומיכה המורשתי ועודד נביאים. אחז בנו מלך אחריו שש עשרה שנה. עד שנת ג׳ אלפים ר׳ ליצירה. אוריהו כהן גדול. הושע וישעיהו ועמוס ומיכה ועודד נביאים. חזקיהו בנו מלך אחריו עשרים ותשע שנה. עד ג׳ אלפים רכ״ט ליצירה. נריה בהן גדול. הושע וישעיה ועמוס נביאים. מנשה בנו מלך אחריו נ״ה שנה. עד ג׳ אלפים רפ״ד ליצירה. הושעיה כהן גדול. יואל ונחום וחבקוק נביאים. אמון בנו מלך אחריו שתי שנים. עד ג׳ אלפים רפ״ה ליצירה. שנותיו מקוטעות. שלום כהן גדול. חוזים נביאים. יאשיהו בנו מלך אחריו ל״א שנה. עד ג׳ אלפים שט״ז ליצירה. חלקיהו כהן גדול. צפניה וירמיה וחולדה נביאים. יהואחז בנו מלך אחריו שלשה חדשים. חלקיה כהן גדול. ירמיה נביא. יהויקים אחיו מלך אחריו י״א שנה עד ג׳ אלפים שכ״ז ליצירה. עזריה כהן גדול. ירמיה ואוריה נביאים הרי עשרה דורות.
ז׳
ובשנה האחד עשר למלכו הגלה אותו נבוכדנצר מלך בבל. ומת באיסורו לקיים מה שנאמר קבורת חמור יקבר. הוא הגלה את ירושלם ואת כל השרים ומבנימין ומשאר שבטים שבעת אלפים גולה הכל גבורים עושי מלחמה. ומלך אחריו יהויכין בנו ג׳ חדשים ועשרה ימים. שריה כהן גדול וירמיה נביא. והגלה אותו נבוכדנצר מלך בבל הוא וי״ח אלפים עמו והמליך את צדקיהו אחי אביו בן יאשיהו ומלך י״א שנה. עד ג׳ אלפים של״ח ליצירה. יהוצדק אחי עזרא הסופר כהן גדול. ירמיה ויחזקאל נביאים. בשנת התשיעית למלכו באו חיל בבל על ירושלים ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב ותבא העיר במצור עד י״א שנה למלכו. ובאותה שנה הגלה יהודה מעל אדמתו. היא שנת שמונה מאות וחמשים שנה לכניסתן לארץ. ושמונה מאות ותשעים לצאתם מארץ מצרים. ושנת שלשת אלפים ושל״ח שנה לבריאת עולם. ולא נשאר מבית דוד אלא יכניהו לבדו. והוא הוליד את שאלתיאל ומלכירם ופדיה וגמריה שלשים ושמונה משפחות המה. ומלך נבוכדנצר עד שנת שלשים ושבע לגלות המלך יהויכין. עד שנת ג׳ אלפים שס״ד ליצירה. מת נבוכדנצר ומלך אויל מרודך בנו עשרים ושלש שנים. בשנה הראשונה למלכו הוציא יהויכין מבית כלא. ואחר כך מת בבבל אחרי מות צדקיהו. שאלתיאל בן יהויכין חכמים דברוהו בגולה. ומלך בלשצר שלש שנים. ומת שאלתיאל ועמד אחריו זרובבל בנו בשנת חמשים ושתים לחרבן הבית היא שנת שבעים למלכות בבל. מלך דריוש המדי ובטלה מלכות כשדים. ועלה זרובבל לירושלים וגלותו עמו בשנת אחת לכורש מלך פרס. ויהושע בן יהוצדק כהן גדול. וחגי וזכריה ועזרא נביאים. עמד אחשורש ובטל מלאכת בית המקדש ובקש לעקור את ישראל ועקרו הקב״ה לו ולהמן הרשע מן העולם. בשנת שמונה עשרה למדי היא שנת שבעים לחרבן הבית עלה עזרא הסופר לירושלים וגלות אחרת עמו ובנה חומות ירושלם והכין את בית המקדש וחזר זרובבל לבבל ומת שם. ועמד אחריו משולם בנו. ובימיו מלכה מלכות יון בשנת חמשים ושתים שנה למדי ופרס. ומתו חגי זכריה ומלאכי. באותו הזמן פסקה נבואה מישראל. היא שנת שלשת אלפים תמ״ב לבריאת עולם. מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים.
ח׳
אלכסנדרוס מוקדון מלך יון מלך י״ב שנה. ומת משולם בן זרובבל ועמד אחריו חנניה בנו חכמים דברוהו. ובימיו מלך פוטרן וסלמון ואלסכנוס ומפריס מלכי יון. בשנת מאה וארבעים ליון. מת חנניה ומתתיה בן יוחנן בן שמעון ועמד אחריו ברכיה בנו וחכמים דברוהו. ובימיו היה אדום מנוקרת סליקוס סנטרוך אנטיוך ואנטיוכס גסקלגס ואנטיקי הוא בנה אנטוכיא. ותלמי הוא כתב את התורה יונית. בשנת מאה ושבעים ליון איקטל שמעון בן יוחנן בן מתתיה. ומת ברכיה ועמד אחריו חסדיה בנו חכמים דברוהו. בימיו היה צער גדול לישראל בימי נקנור מלך יון ויצאו בני חשמונים והרגו אותו ואת כל חיילותיו היא שנת מאה ושבעים וחמש ליון. ומלך יוחנן בן שמעון בן מתתיה בן חשמוני שלשים ושבע שנים. ושכיב חסדיה ועמד אחריו ישעיה חכמים דברוהו. ומלך ינאי בן יוחנן כהן גדול עשרים ושבע שנים. ושכיב ינאי ועמד אחריו אריסתובלוס בנו ומלך שלש עשרה שנה ונהרג. ומלך אחריו אנטיגנוס בנו עשרים ושש שנים ונהרג בשנת מאה ושלש למלכות בית חשמונאי. ועמד אחריו הורודוס בן אנטיפטר עבד חשמונים ומרד והרג כל בית אדוניו ומלך שלשים ושבע שנים. ושכיב עובדיה ועמד אחריו שמעיה בנו חכמים דברוהו. הרי עשרה דורות.
ט׳
ומלך אגריפס בן המלך הורודוס ומלך אחריו מונבז בנו. ושכיב שמעיה ועמד אחריו שכניה וחכמים דברוהו. בשנת מאה ושלש למלכות הגרים היא שנת ארבע מאות ועשרים שנה לבנין הבית והיא שנת שלשת אלפים ותתכ״ח לבריאת עולם בא אספסיינוס והחריב הבית והגלה את ישראל ובתים הרבה מבית דוד ויהודה לאספמיא היא ספרד. והיא היתה שנת מאה ושמונים לרומיים שמלכו לפני הבית. ובשנת חמשים ושתים לחרבן הבית חרבה ביתר. בשנת מאה וששים ושש לחרבן הבית אתו פרסאי על רומאי. ושכיב שכניה ועמד אחריו חזקיה בנו חכמים דברוהו. ושכיב חזקיה ונקבר בארץ ישראל בגבעת ארבאל אשר ליהושע בן שרף הכהן במזרח העיר. ועמד אחריו בנו וחכמים דברוהו. וכד שכיב פש נתן במעי אמו הוא נתן דצוציתא. ושכיב נתן ועמד אחריו רב הונא בנו חכמים דברוהו. ושכיב עקוב ועמד נחום בנו חכמים דברוהו. רב הונא ורב חננא ורב מתנא ורב חננאל חכמים שלו. ושכיב נחום ועמד יוחנן חכמים דברוהו רב חננאל חכם שלו. ושכיב יוחנן ועמד שפט בנו חכמים דברוהו ורב חננאל חכם שלו. ושכיב שפט ועמד אחריו ענן בנו חכמים דברוהו ורב שמואל חכם שלו. וסליק פסא בר נצר דא ואחרבה לנהרדעא. ושכיב רב הונא ונקבר בארץ ישראל אצל רבי חייא רבה. ועמד נתן בנו חכמים דברוהו. רב יהודה בר יחזקאל ורב ששת חכמים שלו. ואחסינו מלכותא פרסאי בשנת מאתים וארבעים וחמשה לחרבן הבית וגזרו פרסאי שמדא על יהודאי. ושכיב נתן ועמד נחמיה בנו חכמים דברוהו. רב שזבי חכם שלו. ושכיב נחמיה ועמד עקביה בנו חכמים דברוהו. רבא ורב אדא חכמים שלו. ובימיו סליק שבור לארמאי וכבשה. ושכיב מר עוקבן דצוציתא ונקבר בארץ ישראל. ועמד אחריו הונא בר אחיו חכמים דברוהו. אביי ורבה ורב יוסף בר חמא חכמים שלו. ובימיו סליק שבור לנציבא וכבשה. ושמע הונא מר ועמד אחריו עוקבא אחיו חכמים דברוהו. רב חננאל חכם שלו. ומת עוקבא ועמד אחריו אבא בן אחיו בן מר עוקבן. רבא ורבינא חכמים שלו. בשנת ארבע מאות ושש עשרה שנה לחרבן הבית קם עלמא בלא מלכא. ושכיב אבא ועמד אחריו רב כהנא אחיו. רב ספרא חכם שלו. ושכיב רב כהנא ועמד אחריו רב ספרא אחיו. רב אחא מדפתי חכם שלו. ושכיב מר זוטרא ועמד אחריו כהנא בנו. רבינא חכם שלו. ושכיב רב כהנא ועמד אחריו רב הונא מר אחיו. רב אחא מדפתי בר חנילאי חכם שלו. ושכיב ועמד אחריו רב הונא אחי אביו בר רב כהנא. רב מרי ומר חנינא רבא חכמים שלו.
י׳
ובגויה כלון דבית דוד והכי הוה. אתתיה דרב הונא ריש גלותא ברתיה דמר רב חנינא ריש מתיבתא הוה. ורב חנינא גברא רבה הוה. ופריש ואזיל דיינא דריש גלותא למתא דרב חנינא ריש מתיבתא ובעא למעבד פרקא ולא שבקיה רב חנינא ריש מתיבתא. ואתא לקמיה ריש גלותא. ופקיד ריש גלותא ושדר ואתייה לרב חנינא ריש מתיבתא. ופקיד עליה ואותביה בהדי פילי מתא כולי ליליא. למחר אתייה ופקיד ושמטו לכל מזייה דדיקנא ולא למיתן ליה אושפיזא. ואזל רב חנינא ריש מתיבתא ויתיב בבי כנישתא רבתי ובכא ומלי קוקיזא דדמעי ושתייה ונפל מותנא בבי ריש גלותא. ומייתו כולהו בחד ליליא. ופש מר זוטרא בכריסה דאימיה. וחזא ההוא ליליא מר רב חנינא ריש מתיבתא בחלמא דעל לבוסתנא דארזי ושקל נרגא וקטל לכל ארזי דהוו ביה. ופש חדא ארזא זוטרא תחות ארעא. דלי נרגא למקטליה. ואתא גברא סומקא סבא. אמר ליה אנא דוד מלך ישראל. והאי בסתנא דילי הוא. את מאי הוה לך בהדייהו דקטלתינהו. מחייה בהפתקא ואהדרינהו לאנפיה לאחוריה. ואיתער ואהדרון אנפיה לאחוריה. אמר להו לרבנן פש מבית דוד חד. אמרו ליה לא פש מנהון חד שום אנש אלא ברתך דמעברא. ואזל וגנא על בבא דילה במטריא ובשמשא עד דילדה. וכד ילדה תרצן אנפיה כדרכן. ושקליה לגביה ואקרייה ושוייה גברא רבה. חד חתן הוה ליה לבית דוד והוה רב פחדא שמיה. כד חזייה דמית בית דוד. שקל ממונא ושוחדא למלכא ושווייה רישא. וכד הוה מר זוטרא בר חמש עשרה שנין. אזל הוא וריש מתיבתא לגבי מלכא ושקליה לראשינותיה מן רב פחדא. והוא רב פחדא עייל ליה דודבא בנחיריה ואיתפח עד דמית משום דא ציירין דבית דוד דודבא על חותמיהו. והיה מר זוטרא ריש גלותא עשרים שנין ומר רב חנינא ורב מטא ורב יצחק חכמים שלו. ובימיו נהרג מר רב יצחק ריש מתיבתא. ובההוא יומא נפק מיד רבא גדול זכר נשיאנו לחיי העולם הבא. איתחזי ליה עמודא דנורא ונפקו בהדיה ארבע מאה גברין ועבדו קרבא עם פרסאי ואורית מלכותא וגבא גזיאתה שבע שנין. ובסוף שבע שנין חטו הנך דנתקי דהוו בהדיה ואשכחינון דהוו שתויי יין נסך וקא מזנאן בבית מלכי פרסאי ואסתלק עמודא דנורא דהוה סגי קמיה ונקטוהו פרסאי וקטלוהו וצלבוהו לריש גלותא מר זוטרא ולריש מתיבתא על גשרא דמחוזא. ופקיד מלכא ושבייה מתא דריש גלותא. ובההוא יומא דאיקטיל מר זוטרא ריש גלותא זכר נשיאנו לברכה איתיליד ליה ברא וקריוהו מר זוטרא על שמיה דאבוה. וערקו דבית דוד. ותלתין שנין לא יכיל מר אהונאי לגלויי אנפיה. ומר רב גיזא אחוי דאבוהין דבית מר רב נהילאי אזל ויתיב בנהר צבא. ומר זוטרא בר מר זוטרא ריש גלותא סליק ליה לארץ ישראל ועיילוהו בריש פרקיה. ובשנת ארבע מאות וחמשים ושתים שנה לחרבן הבית היא שנת ארבעת אלפים ומאתים ושמונים לבריאת עולם עלה לארץ ישראל והיה ראש סנהדרין. ואחריו רב גוריא. ואחריו מר זוטרא בנו. ואחריו רב יעקב בנו. ואחריו רב מיגס בנו. ואחריו רב נחמיה בנו. ואחריו רב אבדימי בנו. שמונים ושבעה דורות. וכלם שמונים ושבעה כלל שמותם. ורב אביי הוליד את רבי יעקב ואת רבי פנחס ואת רבי עזריא. ורבי פנחס הוליד את רבי חצוב. הרי שמונים ותשעה דור.