היי צדיק ! אתה "חייב" לדעת את זה בעל פה....
אלו דברים חשובים, קצרים שהתועלת שלהם גדולה
עשר זכירות (הקצר) שחייב אדם לזכור בכל יום
שֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּה, הֲרֵינִי בָא לְקַיֵּם מִצְוַת עֶשֶׂר זְכִירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִזְכּוֹר בְּכָל יוֹם, וְאֵלוּ הֵן:
יְצִיאַת מִצְרָיִם.
הַשַּׁבָּת.
הַמָּן.
מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק הָרָשָׁע.
מַעֲמַד הַר סִינָי.
מַה שֶׁהִקְצִיפוּ אֲבוֹתֵינוּ לַקָּדוֹש בָּרוּך הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָעֵגֶל.
מַה שֶיָעֲצוּ בָלָק וּבִלְעָם לַעֲשׂוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ לְמַעַן דַעַת צִדְקוֹת ה'.
מַעֲשֵׂה מִרְיָם הַנְּבִיאָה.
מִצְוַת וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּח לַעֲשׂוֹת חָיִל.
וּזְכִירַת יְרוּשָלַיִם, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.
ביטול מחשבות והרהורים לא טובים
הריני מגלה דעתי ורצוני לפני הקדוש ברוך הוא בלב שלם ובנפש חפצה לבטל ביטול גמור ושלם כדין וכהלכה. כל מחשבה זרה פגומה ופסולה ואסורה. וכל מחשבה שיש בה כפרנות חס ושלום. וכל הרהור של יוהרא ושמץ גאווה ופניה שאינה טובה. וכל מין כעס וזעם והקפדה. אם יעלו בליבי ומוחי בכל עת ועת:
והריני מתנה עליהם שיהיו כולם בטלים ומבוטלים ביטול גמור מכל צד ופינה. לא שרירין ולא קיימין. ולא יהיו חלין כלל ועיקר. ויהיה כוח ואומץ וחוזק תנאי זה ומודעה וגילוי דעת זה שאני מתנה ומודיע ומגלה דעתי לפני הקדוש ברוך הוא ככוח ואומץ וחוזק דין התנאים ומודעות וגילוי דעת אשר הורו חכמים זכרונם לברכה בהלכות קנינים ומקח וממכר. וכמו דין התנאים ומודעות וביטול שבועות ונדרים שהורו חכמים זכרונם לברכה בהלכות שבועות ונדרים. ויהיה כוח ביטול זה קיים ומועיל על פי דין התורה הקדושה כדין ביטול החמץ קודם חג הפסח. ויהיה תנאי זה ומודעה וגילוי דעת זה אשר אני מתנה ומודיע ומגלה דעתי שרירין וברירין וקיימין בבית דין של מעלה ובבית דין של מטה ובישיבות כל הצדיקים זקנים ונביאים ואנשי כנסת הגדולה ותנאין ואמוראין וכל חכמי ישראל:
13 עיקרים של התורה הקדושה שצריך אדם לומר בכל יום ?
הרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה:
(א) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ,
(ב) וְהוּא אֶחָד, (ג) וְאֵין לוֹ גּוּף וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף,
(ד) וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, (ה) וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ,
(ו) וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, (ז) וְשֶהַנְּבוּאָה אֱמֶת,
(ח) וְשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא אֲדוֹן לְכָל הַנְּבִיאִים,
(ט) וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּהּ נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, (י) וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם,
(יא) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים,
(יב) וְשֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, (יג) וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לִחְיוֹת,
יֶהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתָּכֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד,
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
חובת הכוונת בקריאת שמע
”מובא בשם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל זי”ע – חובה לכוין בפסוק הראשון של קריאת שמע ישראל את פירוש המילים. והכוונה ההכרחית לצאת ידי חובה, היא פירוש המילים בלבד. כלומר: שמע ישראל, שה’ הוא האלקים שלנו, הוא ה’ אחד. ומצוה לכוין בכל הכוונה שהבאנו כאן. וכך היא:
“שמע” – קבל והבן.
“ישראל” – ישראל.
“ה’ ” – אדון הכל היה הוה ויהיה.
“אלוקינו” – שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם.
“ה’ ” – אדון הכל היה הוה ויהיה.
“אחד” = א’ – ה’ הוא היחיד, ח’ – יחיד בשבעה רקיעים ובארץ, ד’ – מושל בארבע רוחות העולם.
כוונה זו אינה מסובכת כלל וככל שמתרגלים אליה היא נעשית בנקל.
