לרבות תלמידי חכמים – פרשת ואתחנן

לרבות תלמידי חכמים

מה הציל את מפעל חייו של התנא מקריסה? | אברהם אבינו ואונקלוס הגר – סיפור חיים |

נאה דורש – נאה מקיים

הרב יצחק ידידיה שינפלד שליט"א

.1
בפרשת השבוע מופיע הציווי: "את ה' אלוקיך תירא." ובמסכת פסחים מספרת הגמרא
סיפור נוגע ללב, על תנא אחד שכמעט איבד את מפעל חייו: 'שמעון העמסוני )ויש
אומרים נחמיה העמסוני( היה דורש כל "אתים" שבתורה. כיון שהגיע ל"את ה' אלוקיך
תירא" – פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל "אתים" שדרשת, מה תהא עליהן? אמר להם:
כשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא
ודרש: את ה' אלוקיך תירא – לרבות תלמידי חכמים.'
מרגלית עצומה הייתה שגורה בפיו של סבי הגדול, הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל. הוא
העיר שלש הערות שהן בעצם אחת: ראשית, כיצד אדם שדרש כל "את" שבתורה נעצר
דווקא כאן? מה נשתנה ה"את" הזה מכל שאר האתין, עד שנאלץ לפרוש ולהניח לעמל
של שנים? שנית, מדוע דווקא רבי עקיבא הוא שדרש את הדרשה הזו? ושלישית, מה
משמעות הלשון "עד שבא רבי עקיבא"? מהיכן הוא בא?

.2
בפרשת לך לך אברהם אומר לשרה: "ויהי כאשר התעו אותי אלוקים מבית אבי…"
הפסוק עוסק בפשטות בבקשתו של אברהם לשרה, שתעשה עמו חסד ותאמר שאינה
אשתו אלא אחותו. אך אונקלוס הוציא את הפסוק מפשוטו ותרגם: "והוה כד טעו עממיא
בתר עובדי ידיהון" – כשהתעו אותי העמים לעבודת אלילים – "יתי קריב ה' לדחלתיה
מבית אבא" – הוציאני השם מבית אבי וקרבני ליראתו.
רש"י פירש בדרך אחרת, אך הקדים וכתב: "ואונקלוס תרגם מה שתרגם."

כל אדם שקצת בקי בפירוש רש"י מבין שיש כאן עניין בעל משמעות. הרי זהו בדיוק
תפקידו של התרגום אונקלוס בכל התורה – לתרגם! ובפרט שכאן זהו המקום היחיד
שהוא דווקא חרג מהרגלו והוציא את הכתוב מפשוטו.
עמד על כך המהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל וציין שאונקלוס היה בן אחותו של טיטוס
הרשע והתגייר במסירות נפש מופלאה כמתואר בדברי חז"ל. ולכן דווקא הוא מתוך סיפור
חייו, וכמי שמזדהה, כביכול, עם תולדות חייו של אברהם, העז לחרוג מפשט הפסוק
ולקרוא בו קריאה פנימית: "כשהתעו אותי – הוציאני ה' וקרבני ליראתו."
זהו שפירש רש"י: "ואונקלוס תרגם מה שתרגם" כלומר, תרגם כאן את מה שתרגם בחייו
האישיים.

.3
לאור דבריו הנפלאים של מהר"ם שפירא, ביאר סבי את דברי הגמרא במסכת פסחים על
שמעון העמסוני. כשהגיע לפסוק "את ה' אלוקיך תירא" – פרש. מדוע? מפני שידע: אם
ידרוש את המילה "את" לרבות תלמידי חכמים, עליו לוודא שהדרשה תעמוד לא רק
במבחן ההיגיון, אלא גם במבחן הרגש, שתהיה ראויה להתקבל הן לפני המקום והן בעיני
הבריות. שהרי לרבות תלמיד חכם ביראה שהיא כמעט כיראת שמיים, זו דרישה נשגבת.
והוא – צדיק ככל שהיה – לא מצא בעצמו או בזולתו מישהו שראוי ליראה שכזו. ועל כן
פרש.
"עד שבא רבי עקיבא" . רבי עקיבא, שהיה עם הארץ עד גיל ארבעים, שלא ידע קרוא
וכתוב, התעלה בעמל כפול ומכופל, עד שנהפך לעמוד התורה שבדורו.
מי שחצב את דרכו ביגיעה עצמית, והפך עצמו לכלי של תורה, הוא ורק הוא יכול לעמוד
מאחורי הדרשה: "את ה' אלוקיך תירא – לרבות תלמידי חכמים."
"עד שבא רבי עקיבא" – עצם ביאתו וקיומו של רבי עקיבא היא עדות לדרגתו הנשגבה של
התלמיד חכם שיראתו הוקשה ליראתו של מקום.