לימוד | פלא יועץ | קדושים תהיו תפילין מהודרים
הרה"ג חסידא קדישא פרישא – רבי אליעזר פאפו זצוק"ל
לימוד
ידוע מאמר התנא (אבות ב, טז) למוד תורה הרבה, ויתנו לך שכר הרבה. אמנם סדר הלמוד זהו דרך ישרה שיבחר לו האדם. מאחר שלמוד התורה צריך להיות לשמה על מנת לקים, לשמר ולעשות, הנה כי כן יחלק אדם שעותיו בכל יום, ומי שחננו ה' דעת, יקבע עת לעין בהלכה, או בפוסקים בעיון ופלפול כפי שכלו, ואם יוכל ללמד עם חברים או עם תלמידים טובים מה טוב ומה נעים. ועוד יקבע עתים ללמד בקיאות, ותהי ראשית לימודו בדינים הנצרכים בשלחן ערוך עם כל האחרונים, עד שיהיו נרשמים בדעתו לעת הצורך, ושוב לגרס אנש כל הכ"ד עם פרוש רש"י, והמשניות עם פרוש, וכל הש"ס עם פרוש רש"י ותוספות, וארבעה עשר חלקים הרמב"ם עם הפרושים וארבעה טורים עם הפרושים וכן הארבעה שלחן ערוך, ואחר כך שאר למודים וידיעות, עד שיהא שלם בידיעות. ולמוד ספרי מוסר ויראת ה' עולה על גביהן כתבלין הנתנין בכל מאכל. ולאחר שמלא כרסו מכל הלמודים והידיעות על פי הפשט, ישתדל ללמד חכמת הקבלה, כי ידוע שליום הדין שואלים לאדם גם על רזי תורה ומעשה מרכבה (מדרש משלי פ"י), ועתיד לתן את הדין אם היה יכול ללמד ולא למד. והרגיל בספר הזהר יראה כמה מהבושה מגיע לעולם הבא למי שלא למד חכמת הקבלה, עד שאמרו בכמה דוכתי דטב לה דלא אברי. תסמר שערת אנוש. ובוודאי שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג א), והכל לפי מה שהוא אדם חיובא רמיא עליו להשיג לדעת כל אשר בכוחו, ולא יפנה עצמו לבטלה אפילו רגע, כי היום קצר והמלאכה מרבה:
ואפלו אשר לא חננו ה' דעת, אין לו מקום פטור ליום הדין באמר קראתי כל התהילים ושניתי ח"י פרקי משנה וכמה דפים מזהר הקדוש, ומה חובתי עוד, היכול אוכל להיות חוזר חוזר על התהילים וכדומה ולהיות יושב ולומד כל היום, זה בלתי אפשרי, אמרתי שגם זה הבל יפצה פיהם, ואוי להן לבריות מיום הדין ומעמק הדין, דאפילו למד כל התורה כלה, לא התר להיות יושב ובטל או עוסק בשיחה בטלה אפילו רגע, והאלקים יביא במשפט על כל, ועתיד לתן דין וחשבון אפילו על זמן מועט כדי בליעת הרק, כידוע מאמר רבותינו זיכרונם לברכה. ואמרו (תדא"ז פ"ב) שאפילו לומד כל היום פסוק ואחות לוטן תמנע, בא בשכרו כעוסק בנגעים ואהלות, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכון לבו לשמים (ברכות ה ב). והאיש הירא לנפשו מיום הדין הגדול והנורא, לא ילך אחרי רבים לרעות רק ישמע דברי רבותינו הקדושים, וישתדל בכל עז להמציא מרגוע לנפשו ולהשביע בצחצחות נפשו, וכשיושב ללמד ישמר נפשו שלא יירש תרתי גיהנום, ויהא לימודו על מנת לשמר ולעשות ולקים, ולא ייגע לריק, אלא ילמד לימודו בקול, בשפה ברורה, לעשות נחת רוח ליוצרו, ולא יהא מפסיק ממשנתו לדברים בטלים, וייתן לב להבין מה שלומד. וידוע שאין הקדוש ברוך הוא מונה דפים אלא שעות, וטוב מעט בכוונה: