"לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ"

ט״ז בתשרי תשפ״ד – 01/10/2023

2. לימוד המוסר תרופה לנפש – מראש ישיבת פונביז'

לימוד המוסר תרופה לנפש

משיחות רבינו מרן ראש הישיבה הגה”ר רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין שליט”א ראש ישיבת פונביז’

נשיא מועצת גדולי התורה


לימוד המוסר – תרופה לנפש


יש שתי תועלות בלימוד המוסר: האחת שיש בזה ביקורת עצמית, ויתכן שיש אצלו דברים הצריכים תיקון
שאינו יודע מהם, ועל ידי לימוד המוסר יתגלו לו, ויתעורר לתקן אותם, ושנית יש בספרי המוסר גם עצות ודרכים כיצד לתקן את הדברים הצריכים תיקון.
וכשם שבבריאות הגוף, אם יש לאדם איזו מחלה צריך תחילה לגלות ולמצוא מה היא המחלה, ולאחר שיודע מה מחלתו יכול לקחת את התרופות לזה, והולך אל הרופא הגדול ביותר, שיבדוק אותו וימצא מה המחלה, וייתן לו את התרופות המתאימות לזה, והרי הוא שמח בזה שיודע מה היא מחלתו וכיצד ניתן להתרפא ממנה.
כך גם בענייני רוחניות, צריך קודם לדעת שיש לו חטאים, שהחטא הוא חולי הנפש, ואם אדם אינו לומד מוסר, הוא כמו חולה שאינו יודע שהוא חולה, וכמו בבריאות הגוף שיש מחלות שאין רואים אותם, וצריך לעשות בדיקות מיוחדות לדעת אם הוא בריא או שאינו בריא, ובלא זה אי אפשר לדעת מצב בריאותו, כך גם בענייני רוחניות, ספרי המוסר מגלים את המציאות אם יש לו חולי הנפש. ולאחר שיודעים מה היא המחלה הרוחנית, יכולים כבר לקחת את התרופות לזה, והתרופות הן העצות המבוארות בכל ספרי המוסר.

מחזק אחרים

דר לימוד המוסר שבישיבה, זה סדר שעושה חיזוק, שהלומד עצמו מתחזק וגם אחרים מתחזקים על ידו,
ראשית מצד מה שרואים שהוא לומד מוסר ונהנה והמוסר משמח אותו, לומדים לעשות כמוהו, וגם מצד מה שהוא מתעלה ממילא זה גם משפיע על אחרים, כי אדם בעל מדרגה משפיע, עצם מציאותו משפיעה, והוא נעשה מכובד שמכבדים ומעריכים אותו, כיון שרואים שיש לו הנהגה מסודרת של יראת שמים, ופעמים שאף מעריכים אותו יותר ממה שהוא באמת. כך המציאות.

חובת ההתבוננות אחרי לימוד המוסר

כתב באיגרת הגר"א שיש כאלה שלומדים ספרי מוסר ואינם מתעוררים, מפני שאחרי הלימוד שוכחים ומסיחים דעת מן ההתבוננות, וצריך גם במשך היום לחשוב על עצמו, מה איתי, ומהו מצבי ברוחניות. ולכן כתב רבינו יונה בשערי תשובה כי "צריך האדם בשמעו המוסר לעורר נפשו ולשום הדברים על לבו ולחשוב בהם תמיד וכו' וישוב יהפוך יד תוכחתו על נפשו וכו' עד אשר תקבל נפשו המוסר ועד אשר תטהר", והיינו שגם לאחר שכבר שמע דברי תוכחה, צריך להמשיך לחשוב על זה, ולא להסיח דעת מענייני האמונה.

מה ביקש מרן הגא"מ ש"ך זצ"ל בצוואתו

מרן הגרא"מ שך זצ"ל ביקש בצוואתו שיחשבו מחשבה אחת של מוסר לעילוי נשמתו, ומהו מוסר? ביקורת עצמית,
מה אני יכול עוד לקיים שאינני מקיים, איזה מעשה או מחשבה, שאני יכול להוסיף עוד משהו יותר ממה שאני עושה וממה שאני רגיל. אמנם זה לא פשוט, אבל זה שייך, וזה דבר גדול מאד, להתבונן ולחשוב כיצד אני יכול עוד להתקדש, להתעלות במעלות הקדושה, ואין שיעור למדרגות עד כמה אפשר להתקדש.

מתח פגום

יש יחידים שאסור להם ללמוד ספרי מוסר, כי מחמת זה הם נכנסים בפחד ומתח, וזה לא צער וחרטה על החטא
שאכפת לו על מה שנכשל, אלא הוא כבר מתוח ונכנס ללחץ ובלבול הדעת, וכבר היו כמה בעיות כאלה, צעירים ומבוגרים, שלא ידעו מה זה תשובה ומה זה מוסר, ואחד אמר לי שכשהוא לומד שערי תשובה הוא מתוח ולחוץ, ואמרתי לו שלא ילמד שערי תשובה אלא ספר אחר של חיזוק האמונה שאינו מפחיד אותו, כי אף שבוודאי הפחד הוא דבר טוב מאד, היינו רק פחד שאינו בא מתוך עצבות ומתח.
יש כאלה שלימוד המוסר מפחיד אותם יותר מדי ונכנסים מזה למתח, אבל בדרך כלל להפך, לימוד המוסר
מרגיע את הנפש, וזכורני שמרן ראש הישיבה הגר"ד זצ"ל היה אומר שיחות בישיבה, כמדומה שזה היה במוצאי שבת בחשיכה, ולאחר השיחה הרגישו הרגשה נעימה מאד – הרגשה של רוגע ויישוב הדעת!

טעם במוסר

שאלה: בחור שאין לו טעם במוסר, כיצד גורמים שיהיה לו טעם במוסר? רבינו שליט"א: מה הסיבה שבחור מרגיש כך? כי הוא חושב שהוא כבר מושלם, וזו בעיה גדולה מאד. אדם שחושב שהוא מושלם, שאין לו שום חסרונות, צריך מישהו להסביר לו שיראה שיש לו חסרונות, כי הוא בטוח שהוא צדיק, וצריך מישהו שמכיר אותו, שיראה לו את החסרונות שלו…

תורה תבלין

משנה ברורה בסימן א' הביא מקדמונים כי תורה תבלין זה תורת היראה, והיינו ספרי המוסר, והזכירו חז"ל
בלשון 'תבלין', כי תבלין הוא דבר שנותן טעם, ומשום שיש בזה טעם והנאה, כידוע שמי שיש לו קביעות ללמוד ספרי מוסר הוא מקבל חיים מאושרים, וזהו ה'תבלין', שהוא מאושר וחי חיים מאושרים, וגם כל המשפחה מאושרת והבית מלא שמחה ואושר, על ידי הקביעות ללימוד המוסר.

חיים מאושרים

ידוע לי מאנשים שלא היו רגילים ללמוד מוסר, והתחילו ללמוד ספרי מוסר בקביעות, ומאז השתנו כל חייהם, ומרגישים מאושרים! שכל הנהגתם ברוגע ובשמחה, וגם הבית מלא שמחה, המשפחה מרוצים ממנו וגם הוא מרוצה מהם, כיון שכל הנהגתו היא לפי ספרי המוסר, במידות טובות, בסבלנות ובסבר ם יפות, וכפי שמאריך גם בספר תומר דבורה כיצד צריכה להיות ההנהגה בין אדם לחברו, בלי לדבר לשון הרע, ובלי לצעוק, דיבורו בנחת ואינו מרים את קולו כמו שכתב באיגרת הרמב"ן, ועל ידי זה החיים מאושרים.

לחזור ולעורר

אנו מדברים תמיד על חשיבות הקביעות בספרי המוסר, ויש לחזור ולעורר על כך שוב ושוב, בדוק ומנוסה הוא, שמי
שלומד ספרי מוסר בקביעות בכל יום, לא רק שנעשה צדיק, אלא גם חי חיים מאושרים, וכל הבית מתמלא שמחה, על ידי לימוד המוסר זוכים לרוחניות וגם לגשמיות.מדיברנו כבר פעמים רבות ועדיין יש צורך לחזור ולעורר על זה, שלימוד המוסר הוא דבר גדול וחשוב מאד ונותן חיים מאושרים. רבים סיפרו לי שלא היו רגילים בלימוד המוסר, והתחילו ללמוד מוסר בקביעות, ועל ידי זה הרגישו שינוי גדול בכל חייהם, שנעשו שמחים ומאושרים יותר, וכל החיים מסודרים על פי היראה והמוסר.

גדולי הדורות

ראיתי בספר הזיכרון בית מדרש' שיצא לאור אחרי פטירתו של מרן הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל, שהובא שם מקבלותיו, קבלה שרשם לעצמו בכתב ידו "לעיין בכל יום לכל הפחות שעה קלה בספרי מוסר כמו שערי תשובה ומסילת ישרים וספרים הדומים להם, ולחשוב בכל יום חשבון הנפש", והרי כידוע רבי חיים עוזר היה עסוק ועמוס מאד בצרכי הכלל, ועם כל זה קבע זמן בכל יום ללימוד המוסר. מרן הגרי"ז זצ"ל היה לומד בכל בוקר פרק בספר מסילת ישרים, וכשסיים את הפרק האחרון התחיל למחרת שוב מתחילת הספר. ומסופר שגם בצעירותו, כשהיה בבית אביו מרן הגר"ח זצ"ל, הוא ישב ולמד בספר חובות הלבבות, והגר"ח ראהו ואמר לו שימשיך ללמוד בזה, כי זה 'שולחן ערוך של אידישקייט'.
מרן הגרא"מ שך זצ"ל הקפיד מאד על סדר המוסר, וגם לעת זקנתו היה טורח בשארית כוחותיו לעלות לסדר המוסר בישיבה, ולפעמים הייתה הדרך נמשכת חצי שעה מהבית עד שהגיע למקומו בישיבה ללמוד מוסר בזמן סדר המוסר, גם בתקופה האחרונה שזה היה קשה לו מאד, הוא התאמץ בזה, מפני שידע את החשיבות של זה, וכן בצוואתו ביקש על מחשבה אחת של מוסר.

פרקי אבות

בכל דור ודור נתחברו ספרי מוסר חדשים הנצרכים לאותו הדור, וכפי שרואים במסכת אבות שיש בה הרבה
דברי מוסר ליראת שמים ולמידות טובות, ובתחילה הובאו שם דברים מאנשי כנסת הגדולה, ולאחריהם מכל הזוגות עד רבינו הקדוש, ומשאר תנאים שאמרו דברי חיזוק ומוסר. וראיתי פעם בספר אחד שמבאר כל דברי התנאים שבפרקי אבות, שכל אחד אמר דברי חיזוק כפי הנצרך לבני דורו, שהיו צריכים אז לעורר ולחזק את הציבור באותו הענין.
פרקי אבות מלאים בהנהגות טובות ועצות ודרכים נגד היצר הרע, ובמשנה הראשונה באבות אמרו "משה קיבל
תורה מסיני", ופירש שם הברטנורא "לומר לך שהמידות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני", והיינו שכל ענייני המידות הטובות הנזכרים בפרקי אבות הם חיובים שנאמרו למשה מסיני, ואמרו ( ב"ק ל, א) האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות, ועל ידי שמקיימים מילי דאבות בשלמות, זוכים למדרגת החסידות. כל הדברים שאמרו התנאים שבפרקי אבות לבני דורם, הכניסם רבינו הקדוש במשניות, שכל אלו הדברים נצרכים גם לדורות הבאים, וכל הדברים שהיו טעונים תיקון מצד טבע האדם בזמן אנשי כנסת הגדולה הרי הם טעונים תיקון גם בדורות הבאים, ולכך כללם רבינו הקדוש במשניות ללמד לדורות, רק שבכל דור מתחדשים ונוספים עוד דברים הצריכים חיזוק – מלבד הדברים שהיו צריכים חיזוק בזמן התנאים, ולזה נתחברו ספרי מוסר חדשים בכל דור ודור, כדי לעורר ולחזק את הציבור בכל הדברים הצריכים חיזוק.

תפילה

שמעתי שהסבא מקלם אמר, למה אצל הראשונים לא מצינו שהיה להם זמן קבוע ללמוד מוסר, ואמנם יש ספרי
מוסר מהראשונים, אבל לא היה קביעות לזה בציבור כפי שנהוג בימינו, ואמר הסבא כי אצל הראשונים התפילה הייתה כמו לימוד מוסר, והם לא היו צריכים ללמוד בספרי מוסר, כי התפילה נתנה להם חיזוק כמו מוסר, שעל ידי התפילה מתחזקת האמונה ומקבלים בהירות האמונה ואף אמונה בחוש. שמעתי מהגה"צ רבי אבא גרוסברד זצ"ל בשם הסבא מקלם שגם התפילה יש בכוחה להועיל כמו מוסר, אם אדם מתפלל בכוונה ומרגיש את מה שהוא אומר, וחושב על מה שהוא מוציא מפיו, וגם לאחר התפילה אפשר לחשוב על זה, שיש הרבה ענייני אמונה ויראת שמים בנוסח התפילה, וכידוע מהכוזרי שהתפילה היא מזון הנפש, וכשם שאדם זקוק למזון גשמי כמה פעמים ביום, כך צריך להתפלל שלוש תפילות ביום, שכל תפילה מקדשת ומקרבת את לבו לאמונה ליראה ולאהבה, וכל תפילה משפיעה, ונמשכת השפעתה עד לתפילה הבאה, שאז צריך להתפלל שוב כדי לקבל השפעה חדשה. בימי שישי ושבת שאין סדרי מוסר קבועים בישיבות, אפשר לקבל השפעה מהתפילות של שבת, שיש בהם הרבה בקשות מיוחדות על רוחניות, כמו 'וטהר לבנו לעבדך באמת', 'ותן חלקנו בתורתך'.

אגדות הש"ס

מלבד ספרי המוסר, גם בגמרא עצמה יש הרבה דברי אגדה, ואמרו חז"ל שבת (פז, א) שדברי אגדה מושכים את
לבו של אדם, והיינו כי אגדה הוא לשון משיכה, כמו שכתוב (שמות יב, כא) משכו וקחו לכם וגו', ובתרגום: אתנגידו, ודברי אגדה מושכים את הלב לאמונה, ומקרבים את האדם להקב"ה, וכל הש"ס ומדרשי חז"ל מלאים הרבה דברי אגדה המושכים את הלב ומשפיעים אמונה.

ראשונים

יש שטועים וחושבים שלימוד בספרי היראה הוא תקנה מחודשת שחידש רבי ישראל סלנטר, אך טעות היא בידם,
והאמת כי הרבה ראשונים כתבו ספרי מוסר, מהם רבינו יונה שכתב את השערי תשובה, וכתב גם עוד שערים שאינם מצויים בידינו, כמו שער התורה ועוד, והרמב"ם בסוף כל ספר מיד החזקה כתב דברי התעוררות ומוסר, וכן ספר מורה נבוכים שהוא ספר על אמונה יש בתוכו הרבה דברי מוסר, וגם הטור והשולחן ערוך מעתיקים מדבריו, ויש עוד ספרי מוסר רבים שכתבו הראשונים, כמו חובות הלבבות, וארחות חיים להרא"ש, וכל אחד כתב את הדברים שהיו נצרכים לחיזוק בני דורו.

<< לעמוד הקודם -דרכי החיזוק

לעמוד הבא – ספרי מוסר מומלצים >>

מאמרים נוספים

נושאים שונים

Checkout

פרטי תשלום שם פרטי * שם משפחה * שם חברה/עסק (אופציונלי) מדינה / אזור *ישראל כתובת רחוב * דירה, סוויטה,

להמשך קריאה »

תפילות

היי צדיק ! 

זיכוי הרבים כבר עשית היום?

שתף אותנו עם החברים

כל הזכויות שלך 😉

קדושים תהיו - לתקן עולם במלכות שדי