ט״ו באייר תשפ״ד – 23/05/2024
Getting your Trinity Audio player ready...

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון חמדת ימים

ספר חמדת ימים – חלק ג
אלול – ראש השנה – עשרת ימי תשובה – יום הכיפורים – חג הסוכות – קונטרסים
כמוהר"ר בנימין הלוי ב"ר מאיר זיע"אאת הספר במהדורתו המפוארת ניתן להשיג במחיר מוזל אצל ר' פנחס ראובן ברח' הרב כהנמן פינת עזרא בב"בוכן ב"מכון חמדת ימים" רח' חידושי הרי"ם 7 ב"ב

התעוררות על התשובה בחדש אלול קודם יום המשפט
ז. וכל איש הירא את דבר ה' לבו יחיל בקרבו מפחד ה' ומהדר גאונו, ויתן אל לבו כי הימים האלה שלשים יום קודם ראש השנה יום הדין הגדול ניתנו לו דמיון הבעל חוב שנותנין לו בית דין זמן שלשים יום למצוא כדי גאולתו ולהפטר מנושיו, וכן כדמיון הזה נותנין לו לאיש הישראלי בבית דין של מעלה זמן שלשים יום לעשות תשובה ולשוב מדרכיו הרעים להתם וכלה כל בעלי חובותיו ומקטרגיו אשר פעל וברא משחית לחבל במעלליו אשר לא טובים.
ח. ומי זה האיש מרגיש אשר לא ירגיז ויאחזנו פלצות שאם לפני מלך בשר ודם יביאו את דינו הלא יחרד חרדה גדולה וישית עצות בנפשו ובכל דרכי החריצות יחיש מפלט לו ולא תעלה רוחו לפנות ימין ושמאל להתעסק בעסקיו וביתר עניניו, קל וחומר בן בנו של קל וחומר מה יש לעשות כשיביאוהו למשפט לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא השופט כל הארץ כי בא יום פקודתו ודינו מגופו ומבניו ומממונו שהוא יודע כל תעלומות ואין צריך לפניו לא עדים ולא ראיה שהכל גלוי לפניו וביד כל אדם יחתום לדעת כל איש מעשהו והאלהים יביא במשפט את כל מעשה על כל נעלם אם טוב ואם רע שראוי להחרד חרדה גדולה, ויראה ורעד יבא בו לאמר הלא המלך מזמן אותי לפני בית דינו הגדול מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו, ואם לא אסיר הבגדים הצואים מעלי אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה, מה בידי אקח להראות את פני האדון ה' מלך במשפט ובמה אקדם, האקדמנו בעוולות ומרמות ולב חורש מחשבות און קופה של שרצים תלויה לי, אוי לי על שברי נחלה מכתי.
ובכן בעיניו יראה ולבבו יבין ושב ורפא לו ויפשפש במעשיו הרעים ותרדנה דמעותיו על אשר הכעיס את האדון ה' צבאות, ויתפוס בדרכי התשובה המבוארים בכל ספרי הרפואה רפואות נפשו העלובה פן ינחם על הרעה וירצה עבד אל אדוניו אולי ישא פניו ביום האדיר והנורא בבא לפניו למשפט ולית דין צריך בשש, ואם לא עכשיו אימתי כי נפש הוא חובל.

משל למאחרים את התשובה
ט. ועל כן יאמרו המושלים שהוא משל לשועל שמוצא שער העיר פתוח לפניו ונכנס לתוכה וחוטף טרף ואוכל וקל מהרה רוצה לחזור ולהמלט ומוצא שער העיר סגורה לפניו ומתיירא מן הרודפים אחריו, מה עשה השליך עצמו כמת מוטל לפני שער העיר, בא אדם אחד ועומד עליו ואומר זנב השועל טוב לכבד בו הבית לפי שכל המזיקים ורוחות הרעים מסתלקים על ידו מאותו הבית וחותך לו זנבו והוא סובל, ובא אדם אחר ואמר שן השועל טוב לתלות בצואר התינוק ונותק את שינו והוא סובל, בא אדם אחד ורוצה לפשוט עורו ממנו והוא קם ורץ למלט נפשו כי ראה כי כלתה אליו הרעה, כן הדבר הזה כי אף מי שמקשה לבו ברעה כל ימות השנה, בבא ימי הדין שנידון על נפשו ראוי לעורר עליו מאד כי אפס עצור ועזוב משחית נפשו הוא יעשנה.

סגולת התשובה בחדש אלול לקיבול תפלות ראש השנה
י. ונוסף גם הוא לו לישועה ותועיל לו תשובתו הרמתה בחדש הזה להתקבל תפילותיו ראש השנה ויום הכפורים כי יתעטף נפשו בבקשו את פני ה' אלהיו מחילה וכפרה והחיים והשלום, שאם לא ישוב קודם איך יעיז פניו לשאול מאיתו יתברך כל אלה ואין מאומה בידו.

דברי התקונים בחומר הצועקים בר"ה על החיים והמזון
יא. והן הן הדברים הנאמרים באמת בספר התקונים דף כ"ב, ויפן כה וכה אי אית מאן דאתער בתיובתא לתברא בית אסורים דילה כמה דאת אמר לאמר לאסורים צאו וכו' ויפן כה וכה וירא כי אין איש אלא איש לדרכו פנו בעסקין דילהון ובאורחין דילהון איש לבצעו מקצהו בבצעא דהאי עלמא לירתא האי עלמא וירא כי אין איש אלא כולהון צווחין בצלותין ביומא דראש השנה ויום הכפורים ככלבין הב הב לנא מזוני סליחה וכפרה כתבנו לחיים ואינון עזי נפש ככלבי דאינון אומין דהאי עלמא עובדי ע"ז דצווחין לגביה ולית לון בושת אנפין דלא אית דקרא ליה בתיובתא דיחזיר קודשא בריך הוא שכינתא לגביה ואידמיין ככלבים דאתמר בהון ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ואינון ערב רב דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין ע"כ.
ודברי המאמר הקדוש הזה ילהיבו לב האיש הירא לאזור חיל ולהיות עז כנמר וקל כנשר לתקן את אשר עוותו בחדש הזה ליכון לקראת אלהיו בתשובה ובמעשים טובים לפני יום בא לה' איום ונורא, ומצא כדי גאולתו להתחנן לפני האל חנון המרבה לסלוח ולשאול מחילה וכפרה ועל המחיה ועל הכלכלה לכל ימי שני חייו אחר כי הלך לפניו צדקו בתשובה וביראת ה' כל היום המה יגינו בעדו ויליצו בעדו.

משל למאחרים תשובתם אחר ראש השנה
יב. ועל כן יאמרו המושלים כי הבלתי שב לפני ראש השנה וממתין עד עשרת ימי תשובה הוא משל למלך שהלך למלחמה ויש לו חיל רב, אם החיל הולך לפני המלך אז המלך בודאי לא יוכל לבא לידי סכנה ביד אויביו מה שאין כן אם המלך הולך לבדו לפני החיל שאם יפגיעוהו אויביו רוכבי סוסים ופרשים אז יקחהו אופל ושם נפל שדוד, ואף אם יהיה גבור חיל ואיש מלחמות מכל מקום נסוג לבו אחור בראותו כי אפס עוזר וחילו רחק ממנו, כן הוא הדבר הזה כי הבלתי שב ומתקן עוותתו לפני ראש השנה יפגעוהו אויביו המה בני האלהים הבאים להתיצב על ה' וכל גונדא דחימה חס ושלום, מה שאין כן השב קודם ויש בידו חבילות חבילות של מצוות כי הוא עושה חיל גדול ללכת לפניו למחסה ולמסתור מיום חרון אף ה' חס ושלום, ועל זה נאמר צדיק הראשון בריבו ואמרו ז"ל קדמיה לרשיעא עד לא יקדימינך. 2

תוכחה למאחרים תשובתם לעשרת י"ת מדין מודה בקנס
יג. וגם התשובה הוא כדין מודה בקנס פטור, ואמרינן בגמרא דלשמואל היינו דווקא היכא דהודה בקנס ואחר כך באו עדים אבל אם מעיקרא אתו עדים והודה בקנס בתר הכי חייב, וכבר נודע מה שכתב הזוהר 3 שהעדים המעידים על חטאות בני אדם הוא ביום ראש השנה כמו שנאמר עיני ה' דלית לון חושבנא קאזלי ומשטטי בכל עלמא וחמאן כל עובדי דבני נשא וביומא דראש השנה סהדי קמי מלכא וכו', ולכן אם מודה ועוזב בחדש אלול קודם ראש השנה הוה ליה מודה בקנס בוידויו ואחר כך באו עדים בראש השנה ופטור לכולי עלמא.
לא כן המאחרים תשובתם עד אחר ראש השנה בעשרת ימי תשובה כמנהג רוב העולם כי לא יועילו אם לא שבו והודו ועזבו צד מה קודם ראש השנה דהוה ליה באו עדים ואחר כך הודה בקנס שלא נפטר בכך, ומזה נתפשט המנהג ברוב ישראל כי אף מי שלא שת לבו אל דבר ה' כל החדש הזה להבין ולהתענות יתענה בערב ראש השנה לפחות לפני בא בני האלהים להתיצב על ה' כמו שכתבנו לקמן בערב ראש השנה עיין שם.

טעם שמר"ח אלול עד יום הכפורים ישנם ארבעים יום
יד. ואמרו הראשונים שמראש חדש אלול עד יום הכפורים ארבעים יום, לפי שחולי הנפש דומה ליצירת הולד וכמו שיצירת הולד נשלם בארבעים יום כך יצירת הנפש כי בעל תשובה כקטן שנולד דמי כמו שנאמר הסולח לכל עוניכי וגו' תתחדש כנשר נעוריכי ונאמר ורוח נכון חדש בקרבי, כי מתוך קבלת תשובתו הוא שב להיות כבריה חדשה ולכן ראוי להקדים ארבעים יום קודם יום הכפורים.

דברי הזוהר בחומר הנזוף שאין מקבלין תפלתו מ' יום
טו. וביותר צריך להתעורר כל אדם לשוב מעבירות שבידו בארבעים יום אלה מטעם האמור בזוהר פרשת פקודי 4 זה לשונו, אית היכלא חדא בארבע פתחין לארבע סטרי דעלמא עשר ממנן לכל פתחא ופתחא וחד ממנא עלייהו דאקרי פ', אילין ארבעים נטלין דינא מהיכלא דזכות לאלקאה להאי נשמתא דחבאת דקיימא נזיפא לבר כל אינון יומין דאתגזרת עלה אינון ארבעים קיימין ואנזיפו ומנדין לכל אינון דאפיקו מלה דלא אצטריכא ומטנפי פומייהו בה ואילין מנדין לון וקיימי ארבעין יומין דלא אשתמע צלותהון ולא עאלו לפרגודא עילאה וקיימא נזיפא לבר.
וכן לכל אינון דחאבו אינון חובין דבעיין לנזפא עשרה כרוזין נפקין בכל יומא ומכריזין בכל אינון רקיעין ובכל אינון חיילין ומשריין אזדהרו מפלניא דאיהו נזיפא חובא פלוני עבד רחמנא לישזבן, וכד תב מההוא חובא מתכנפין ושראן ליה וכדין אכריזו פלוני שרא נזיפא מכאן ולהלאה צלותיה עאלת ועד דלא תב נזיפא איהו לעילא ותתא ונטירו דמאריה אתעדי מיניה ואפילו בלילה נשמתיה נזיפא דסתמין לה כל תרעי שמיא ולא סלקא לה ע"כ.
טז. כי על כל אלה כל איש הנלבב בעיניו יראה ולבבו יבין לחוש שמא הוא מנודה לשמים על ידי איזה מעשה שלא שמר פיו ולשונו ושאר דברים שמנדין עליהם וארבעים יום לא אשתמע צלותיה ונמסרת תפילתו לחיצונים חס ושלום, ויתקן את מעשיו ויתחרט חרטה גמורה כדי שלא יאבד טובה הרבה עוז תפארת גדולתם של תפילות יום האדיר והנורא חס ושלום כי כל חיותינו תלוי בהם לכל השנה כמו שנאריך במקומו בס"ד, ואיך ולמה ימלא אל לבו מלשוב מעבירות שבידו והוא יהיה בעוכריו להאבד מהרה בלי חמלה וחנינה אחר דנטירו דמאריה אתעדי מיניה. ~
טעם שיש להקדים מנהג קבלת נזיפה קודם חדש אלול

יז. ומטעם האמור במאמר הנזכר דהנזוף אין מקבלין תפילתו ארבעים יום, ראוי ונכון לאותם הנוהגים לקבל נזיפה ולישב בקרקע כמנודה כמו שכתב החסיד ז"ל בשער התשובה ועושים כן בערב ראש השנה, ולא אריך למיעבד הכי הואיל וסתם נזיפה למעלה היא ארבעים יום ונועלים דלת לפני התפילות של יום האדיר והנורא, ועל כן יאספו כל חרד עושה אלה קודם החדש הקדוש הזה ויעשו כסדר הזה שלא לגרום רעה לעצמם חס ושלום, וכן נהגתי.
הנה עד כה ביארנו גודל החדש הזה לפי פשוטן של דברים ליתר העם להודיעם את הדרך ילכון בה ואת המעשה אשר יעשו לפני בא יום ה' כאמור.

מאמרים נוספים

נושאים שונים

תפילות

היי צדיק/ה ! 

זיכוי הרבים כבר עשית היום?

שתפ/י אותנו עם החברים

כל הזכויות שלך 😉

קדושים תהיו - לתקן עולם במלכות שדי