מה עומד מאחורי המנהג של אכילת מוצרי חלב בשבועות?

האם קיים קשר בין מתן התורה בהר סיני לבין אכילת מוצרי חלב?

כשרות:

כאשר ניתנה לבני ישראל התורה, ובה נצטוו על דיני הכשרות? התברר שאין להם בשר כשר, מכיוון שהכנת בשר כשר דורשת סכיני שחיטה מיוחדים וכן יש צורך להשרות את הבשר במים ולמלחו במלח, וכל זה דורש זמן. לכן אכלו ביום זה מאכלי חלב.

זכר למקדש:

בחג השבועות היו מקריבים בבית המקדש קרבן מיוחד: שתי הלחם.

את הלחמים היו אופים מתבואה של עונת הקציר החדשה, ומביאים קרבן  לה' כאות תודה על היבול שצמח השנה.

כזכר לכך אנו נוהגים לאכול שני לחמים בחג השבועות, לחם אחד עם מאכלי חלב, ולחם שני בסעודה הבשרית (לאחר הפסקה מתאימה).

הטעם הפנימי:

התורה נמשלה לחלב.

החלב הוא למעשה דם מזוכך, בדם שוכנת הנפש.

בתהליך מורכב ומופלא הופך הדם – תמצית נפשה של האם – לחלב, והאם מזינה בו את ילדה.

הילד מצידה, ברגע שמרגיש רעב דואג להזכיר לאם, ולעורר בליבה רגש אימהי. אחרי שאכל ונרגע הוא נהייה שמח וטוב לב, ובעיקר: איבריו גדלים וגם החושים מתפתחים.

בתורה נמצאת כביכול נפשו של הקדוש ברוך הוא. "אנא נפשי כתבית יהבית" – אני את נפשי כתבתי ונתתי לעם ישראל, אומר אלוקים. אם רוצים להבין מהותו של אלוקים, להדבק בו ולהתחבר אליו, בתורה נמצא את מבוקשנו.

בתהליך מופלא ירדה התורה, שהיא חכמה אלוקית נשגבה, עצמותו של אלוקים, ועברה תהליך זיכוך והתאמה, כדי שאנו בני האדם נוכל להבינה ולקולטה במוח האנושי.

בכל פעם שאנו מרגישים רעב רוחני,נשמתו זועקת ומבקשת רחמים – התורה נמצאת שם בשבילנו. נלמד, נחייה את נפשנו ונחוש בשמחה גדולה. והעיקר: הנשמה תגדל והחושים הרוחניים שבנו יתפתחו!