Search
Close this search box.
י״ח בתמוז תשפ״ד – 23/07/2024
Search
Close this search box.

               פלא יועץ – חיזוק

הרה"ג חסידא קדישא פרישא – רבי אליעזר פאפו זצוק"ל

חיזוק

חזוק ביד לומדי התורה היא אבן תחיה בעליה עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג יח) ויהללוה בשערים מעשיה (משלי לא לא). וידוע אמרם ז"ל (קה"ר כג) שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל וחפה לבעלי מצוות אצל בעלי תורה שנאמר (קהלת ז) בצל החכמה בצל הכסף. ועוד אמרו (במדבר רבה יג יז), שהקדים לזבולון שהיה מחזיק קדם ליששכר שהיה לומד, כי גדול המעשה יותר מן העושה. ואמרו שחולק עם הבעל תורה לעולם הבא שוה בשוה. מי ראה כזאת ומי שמע כאלה ולא יעשה זאת אפוא לתן מעט כסף שהוא דבר שאין בו ממש, הבל הבלים לקנות מעדנים לנפשו וחלק טוב לעולם הבא, כמו התלמידי חכמים אשר אין להם מנוחה בעולם הזה ולא יתנו שנה לעיניהם ותנומה לעפעפיהם וחיי צער יחיו על התורה, והעשיר טוב לב משתה תמיד וחשוב כאלו יושב ולומד כמו התלמיד חכם ונוטל חלק כמוהו ממנו יהיה. מי האיש אשר חננו ה' עשר ולא יעשה זאת, פתי וסכל יקרא, כי זה דומה למוצא לקנות מרגלית ואבן יקרה בעד פרוטה ואינו רוצה לקנות, אין לך כסיל ובער גדול מזה. ומה יענו ליום פקדה עשירי עם אשר אין להם פנאי לגע ספר ומוציאים כמה וכמה הוצאות בדברים של מה בכך, ואפלו גם לעברה ואין נותנים לב לעשות זאת ולהחזיק ביד לומדי התורה, תכסם בושה וכלמה:

אמנם כדי להיות כמו יששכר וזבולון צריך להספיק לתלמיד חכם די מחסורו אשר יחסר לו באפן שלא יהיה לו שום טרדא, ויותר טוב להחזיק ביד תלמיד חכם אחד ולתן לו די מחסורו מלהחזיק ישיבה של עשרה תלמידי חכמים ולתן להם מעט פרס, לא זו הדרך לטל חלק כחלק:

ואף על פי שהוא מחזיק ביד לומדי התורה אין פוטר אותו מלעסק בתורה כפי כחו לעתות הפנאי, שאך התלמיד חכם שתורתו אמנותו ולמד כל התורה כלה, לא נתנה לו רשות לעסק בדברים בטלים אלא בשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה, דכתיב (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה, וכמובא בש"ס (מנחות צט, ב). רק זה כל פרי המחזיק שנחשב לו בשעה שהוא עוסק בפרקמטיא כאלו עוסק בתורה:

והנה התלמיד חכם שיש לו אפלו מועט משלו ראוי לו להיות מצטמק ויפה לו, ולא יתרצה לטל פרס ולמכר חלק מתורתו כי כל חפצים לא ישוו בה. ועין בזהר הקדוש (לד לד דף פח ב) בעבדא דרבי יוסי בן פזי שהחזיר הפז לעשיר באמרו כי דברי תורה נחמדים מזהב ומפז, עין שם. ובודאי שאם יגרע החצי מחלקו לעולם הבא וינתן לעשיר נמצא שהתלמיד חכם עושה חליפין רעים, כי יפה שעה אחת של קרת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה (אבות ד יז), ואם נאמר שאין נגרע ודומה למדליק נר מנר, הדבר קשה, שאם כן יהיה שוה הלומד תורה מתוך הדחק ללומד מתוך הרוחה, והלב מהסס. ומה גם בהגלות דברי הזהר הקדוש (שם) וגם שכתבו הפוסקום (פ"ת יו"ד סי' רמו סק"ב) שהלומד על פרס אינו מקים מצות והגית עין שם. באפן שלפי הנראה אם ימצא התלמיד חכם מי שירצה לתן לו בתורת דורון ובתורת צדקה, הרי זה יטל, אמנם על מנת לחלק חלק כחלק כיששכר וזבולון או על מנת שימכר לו רבי תורתו, לא יאבה ולא יקבל, שהוא כנותן זהב ומרגליות על עפרת ועפרות:

אך אמנם אם אינו מוצא להתפרנס באפן אחר ואם אין קמח אין תורה וסופה בטלה וגוררת עון (אבות ג יז) ראוי לו לקבל, לא בלבד כשנותן חצי חלקו לעולם הבא אלא אפלו אם יצטרך לתן כל חלקו אמור יאמר העבד הנאמן, אהבתי את אדוני, ויפה לי שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה בישוב כדי שאוכל לעבד עבודה שלמה כדת מה לעשות מכל חיי העולם הבא, ומה חשוב בעיני כל העולם הבא נגד כל דהוא שאוכל לעשות יותר נחת רוח ליוצרי, ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב (תהלים לד יא):

וידוע שבכל מלי שיך מאמר רבותינו ז"ל חייך קודמין (ב"מ סב, א) וענייך קודמין (שם עא, א) ומה גם בענין זה שהוא קודם ללמוד, ואם הוא אינו יכול ללמד יחזיק במעוזו לבניו שיהיה תורתם אמנותם, וכמו כן האחים אשר נפל בגורלם אח תלמיד חכם יהיו מחזיקים בידו, וכן לכל שהוא ממשפחתם ומבית אביהם הם קודמין ליאחרים וזכות הוא להם ולנפש אביהם. ובכן אם לא יוכל האחד להספיק יחד, כלם ישאו משא אחיהם התלמיד חכם באפן שתהיה תורתו אמנותו ולא יצטרך לבטל מלמודו ולא יהא לו שום טרדא, אלא תהא דעתו צלולה ומישבת עליו, ומלבד שיקבלו שכר טוב בעמלם ישאו ברכה מאת אביהם ואמם, ואין לך כבוד אב ואם גדול מזה. וכבר כתבתי בזה לעיל בערך אהבת לומדי התורה, עין שם. ואשר לא עצר כח להחזיק ביד לומדי התורה בממונו יחזיק בגופו לעמד לשרת ולקנות לו חפציו, או אם יוכל לעשות לו פרקמטיא לתלמיד חכם, וגדולה שמושה, וכחלק היורד למלחמה כן חלק היושב על הכלים, כל אדם אינו חיב אלא כשעורו אשר בכחו לעשות יעשה לעשות נחת רוח ליוצרו, ולזכות את נפש רוח נשמה כי זה חלקו:

והן בכלל מצות החזוק להחזיק ידי לומדי התורה ועושי מצוות בהיותו מכבדם ומנשאם, ושלא להיות גורם להיות נועל דלת בפני לומדי תורה ועושי מצוות בהיותו מבזה אותם ומלעיג עליהם, חס ושלום. והנה הגדולים אשר דעת ותבונה בהמה וכבר נכנסו בגדר בעל תורה ובעל מעשים טובים אין כל כך חשש שיחזרו בהם מפני לעג השאננים, אמנם אי צריך חזוק הינו לקטנים או המתחילים לחנך בתורה ובמצוות, ביותר צריך זרוז להחזיק בידם בדברים טובים ובמנות ומתנות לפי דעתו של בן ולפי רצונו, כדי שמתוך שלא לשמה יבוא לעשות לשמה. והרואים כבוד התורה ולומדיה וכבוד שעושים לבעלי מצוות יתלהב לבם לקרבה אל המלאכה ויתלהב לבם באמרם, אם בעולם הזה לעושי רצונו כך, לעולם הבא על אחת כמה וכמה:

מאמרים נוספים

נושאים שונים

פלא יועץ | הרה"ג אליעזר פאפו זצוק"ל | הבטיח שמי שילמד בספר שלו, הוא יהיה מליץ יושר עליו בשמים.

תפילות

היי צדיק/ה ! 

זיכוי הרבים כבר עשית היום?

שתפ/י אותנו עם החברים

כל הזכויות שלך 😉

קדושים תהיו - לתקן עולם במלכות שדי